יעוי’ בביאורים ומוספים על המשנ”ב שהביאו כמה דעות לענין בדיקת חמץ בפנס, ולענ”ד דמ”מ זה פשוט דצריך לעשות לכה”פ דבר מן הבדיקה בנר (ולכתחילה לאחר הברכה), דהרי ברש”י מבואר דזה הטעם שתקנו בלילה שאור הנר יפה לבדיקה בלילה וילפי’ בגמ’ חיפוש מחיפוש, ובנר חנוכה וכן ברכה על נר של שבת א”א בחשמל, ויש להוסיף דהפסוק המובא בגמ’ אחפש את ירושלים בנרות הובא בפסיקתא על נר חנוכה.
ומ”מ בדיעבד לא גרע מאכסדרה לאורה נבדקת, ולהרוה”פ היינו דיעבד בלבד (עי’ ב”ח ומג”א ובהגר”א ואפי’ הב”ח והגר”א שלמדו ברש”י שמקל מ”מ להלכה לא פסקו כרש”י, ויש להוסיף דברש”י גופא גבי שעה שבנ”א מצויין וכו’ משמע דלכתחילה בעינן לאור הנר דוקא), ואע”ג דחורים וסדקים א”א לאור החמה מ”מ הגדרת חורים וסדקים הוא מה שאין החמה מאירה כנגדם (ע”ע משנ”ב סי’ תלג ס”ק ז), אבל רוב מדפים שלנו יכול לכוון פנס כנגדם.
וכל הטעמים שנאמרו בגמ’ לפסול אבוקה אינם נוהגים בפנס, רק דשם אם היה כשר היה כשר לכתחילה דאבוקה הוא בכלל נר משא”כ פנס.
ולענין כמה השיעור יש להתחיל עם נר יעוי’ בתה”ד המובא במשנ”ב סי’ תלג סי”א ובשעה”צ שם, ואולי לפי ההגדרה שם ראוי לכתחילה להתחיל חדר אחד עם נר, ויש לדון בזה.
ויש עוד נידון דבמג”א ובמשנ”ב מבואר דאם אור החמה משתקף דרך זכוכית לא מהני ומ”מ יש לחלק דכאן צורת הפנס להאיר בטוב דרך זגוגית ועי’ גם בדע”ת למהרש”ם בשם הרב מבוטשאטש מה שחילק בדין זה דלא כל זכוכית בכלל זה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 76
מק"ט התשובה הוא: 125512 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125512
