סיר בשר שבשל כל צרכו ויש בו עצמות עם מח שלא נתבשלו כל צרכן האם מותר להחזירו בשבת (באופן המותר להחזיר) והאם תלוי במנהג רוב העולם אם הם רגילים לאכול עצמות או שתלוי גם במיעוט אנשים או באדם עצמו או באנשים שהסיר מיועד להם לאכול

יש סוברים שתלוי במנהג האדם עצמו שאם אינו אוכל עצמות מותר לו להחזיר, והיינו כשאין דעתו לענין העצמות (ראה באריכות במאור השבת בשם הגרנ”ק והגרח”ק, ואג”מ ח”ד סי’ עז, ובארחות שבת פ”א הערה עה בשם הגרנ”ק, והגרח”פ שיינברג האריך בזה בספר הזכרון לר”ב ז’ולטי עמ’ תרמג וע”ע במנח”י ח”ח), והיינו בודאי במקום שאין אוכלים העצמות עכ”פ רוב העולם (ראה בהרחבה מחשבת השבת עמ’ קיא ואילך).

ויש שכתבו דאם רגילים במקום לאכול עצמות יש לחוש בזה משום בישול גם אם הוא עצמו אינו אוכל (הגרי”ש אלישיב ארחות שבת פ”א סל”ג, מנח”ש ח”א סי’ ו, שלחן שלמה סי’ רנג יא ב, שש”כ פ”א ריש סי’ כ בשמו, תבנית השלחן סי’ שיח ס”ד אות ב בשם הגרנ”ק, ועי’ חוט שני ח”ב פכ”ו סק”ב, והגר”ש דבליצקי הסתפק בזה, הובא אליבא דהלכתא סג עמ’ קעה, עי”ש).

והיה מקום לומר דעיקר הנידון מתחשב לפי מנהג העולם באותו מקום לכו”ע דאם ידוע שבאותו מקום אין אוכלים כלל דבר זה א”כ לא חשיב אוכל שם (ע”ע מחשבת השבת שם ובאמת ע”ע חכו ממתקים מה שהובא בשם הגרשז”א בהקשר לענין זה), ומאידך גיסא בסוגי’ דמצא עצמות קדשים חולצן משמע דיש להם דין אוכל ולא נזכר שם דתליא במנהג הזמן, וגם בשאר דיני עצמות דקדשים וקרבן פסח ועורות דטומאה והדעות בזה לא נזכר שיש שינויים בזמן (אא”כ נפטור מצד מתעסק בעלמא או פס”ר דלא ניח”ל אבל להלכה לא אמרי’ לה להיתרא עכ”פ באופן רגיל), וגם עי’ בסי’ צה ביו”ד בדין צירוף מוח בעצמות בתערובת עי”ש.

ולפי הצד שתלוי במקומות יתכן שעיקר הנידון כיצד להחשיב הדבר במקום שאין מוחלט המנהג כגון במקום ספק מנהג שלא הוברר מנהג הרוב או רוב מצומצם או במקום שיש כמה מנהגים קבועים של כמה עדות וקהילות וכיו”ב, אולם בארחות שבת שם בשם הגריש”א והגרשז”א משמע שהחמירו גם במיעוט שאוכלים כן, עכ”פ מדרבנן, ויש להוסיף דגם לענין מוקצה לכאורה סגי במיעוט שאוכלו כדאשכחן בבשר תפל (אם כי לענין פירורים לכאורה אינו כן, דלכאורה פירורים ראוי למיעוט המצוי ועי’ בהל’ סעודה, ולענין מוקצה עי’ בהרחבה בתשובתי על פירורים, וילע”ע בנידון זה של מיעוט המצוי במוקצה), וגם יל”ע אם אמרו כן גם במיעוט שאינו מצוי וא”כ אם נאמר גדר בזה, ואולי הגדר אם אוכל המוח נראה משונה ומילתא דתמיהה או לא.

ומ”מ מי שאוכל בעצמו העצמות שבזה לית מאן דפליג (עכ”פ למסקנת הדברים) שאסור לו לבשל העצמות למאכלו בשבת.

ולענין אם יש מהאנשים שלהם מיועד הסיר שמעוניינים באכילת העצמות ויאכלו את העצמות יל”ע אם אומרים דלגבי המבשל לא חשיב בישול, ולכאורה לא שייך הנידון לגבי המבשל עצמו אלא לגבי אלו שבשלו להם, דהמבשל יש לו טוה”נ שמכין אוכל מבושל לנצרך למאכל זה ולא גרע ממבשל יתד בתנור שלא לצורך אכילה, ואע”פ שפשטות לשון הארחות שבת שם בשם הגרנ”ק משמע שהולכים בתר האדם עצמו אולי יש לומר דלא מיירי באופן שיש עוד שאוכלים עמו והיינו הך כמו האדם עצמו.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 76

מק"ט התשובה הוא: 125489 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125489