יעוי’ בסו”ס תכח שפסק הרמ”א שכהן יכול למחול על וקידשתו, ואז יהיה מותר להשתמש בו, ובמשנ”ב שם הביא דעה החולקת וסוברת שלענין תשמיש בכהן אינו יכול למחול דהוא ביזיון, ומשמע שם במשנ”ב דלענין לפתוח בתורה לכו”ע יכול למחול.
ואעפ”כ נקט במשנ”ב בסי’ קלה דאף שמדאורייתא כהן יכול למחול על העלייה לתורה אבל מפני דרכי שלום תקנו מדרבנן שאינו יכול למחול, ובשוע”ר נקט שכהן יכול למחול.
ועי”ש עוד בסי’ קלה לענין אופנים שהכהן אינו יכול לעלות לתורה מה יעשה דהשו”ע כ’ שלא יעלה עי”ש האופנים וברמ”א הוסיף שטוב יעשה הכהן שיצא מבהכנ”ס.
ויש לדון האם הפתרון לצאת מבהכנ”ס הוא מועיל רק בדיעבד לפגמא במקומות שהכהן אינו יכול לעלות כמו המבואר באופנים שם או שהוא מועיל גם בשביל שיוכל הכהן למחול ואפי’ לענין לכתחילה אם רוצה הכהן שלא לעלות.
ובדינים והנהגות חזו”א הובא שבבהכנ”ס שהיה שם רק כהן אחד החזו”א לא הוה ניחא ליה שיצא הכהן לפעמים, אבל באקראי באופן שיש חיוב כ’ הגרח”ק (הובא בישא יוסף) שבזה התיר החזו”א שיצא הכהן.
ומה שדן שם המשנ”ב על תקנת הקהל להעלות ישראל בשמח”ת או בכל השנה עי”ש מ”ש בזה, שם אינו שייך לענייננו, דשם עיקר מה שדן המשנ”ב הוא כשהוא שלא על דעת הכהנים.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 32
מק"ט התשובה הוא: 119748 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119748