מי שהפריש חלה במקום אשתו האם צריך לשלם לה עשרה זהובים כדין חוטף מצוה מחבירו

מקורות:

נראה שההגדרה של שייכות האשה בהפרשת חלה הוא קדימה לבעל, וכל’ השו”ע סי’ רסג ס”ג שהנשים מוזהרות בו יותר מהאנשים, ומהטעם שכ’ השו”ע שעסוקה בצרכי הבית ומהטעם שכ’ המשנ”ב שם סקי”ב שכבתו נרו של עולם וכן הוא בטור שם, ולפ”ז ה”ה בחלה שהיא טמאה חלתו של עולם כמ”ש המשנ”ב סי’ רמב סק”ו, והוא מב”ר ס”פ יז ותנחומא ר”פ נח (ועי’ שבת לא ע”ב), וכמו שמצינו שדין חלה נלמד מהמשנה יחד עם הדלקת הנר שהנשים מוזהרות בו יותר, כדמוכח ברעק”א בסי’ רסג שם, עי”ש, וכן מוכח ג”כ כבר בר”ן שבת יג ע”א שנשים מוזהרות יותר גם בחלה, אבל לא שהחובה הופקעה מהבעל וניתנה לאשה, וממילא מכיון שהבעל שייך גם בחיוב ורק יש קדימה לאשתו, בזה לא מצינו שניתן לתבוע בזה עשרה זהובים.

ואף שיש שנקטו שבהלכות חלה ונדה והדלקת הנר אזלי’ בתר מנהגי בית אביה ולא בתר מנהגי הבעל, היינו משום שהיא אמורה לעשותו, אבל כשהבעל עושה הדבר חשיב חיוב גמור לגביו וכמצוה שהוא מחוייב בה מכלל חיובים המוטלים עליו מחמת נכסיו ואכילתו.

ושוב ראיתי שבפתח הדביר או”ח סי’ רסג ס”ה הביא בשם היעב”ץ שבחוטף נר שבת מאשתו צריך לשלם לה עשרה זהובים, אלא שאכן במנחת אשר ח”ג סי’ טז תמה עליו על דרך מה שכתבתי עי”ש, וכן ראיתי כעת שבכה”ח כ’ בשם המחזיק ברכה אות ג’ שאין צריך לשלם לה י’ זהובים.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 11

מק"ט התשובה הוא: 4673 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4673

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.