אם קברוהו על דעת לפנותו כשידזמן הוא תוך ז’ למיתתו הרי הקרוב צריך לחזור ולישב שבעה (ואם יודע מראש שיוציאוהו תוך ז’ לא ישב מתחילה) כמבואר בשו”ע יו”ד סי’ שעה ס”ג.
ואם קברוהו שלא על מנת לפנותו א”צ לחזור ולישב עליו שבעה גם אם פינוהו תוך ז’ כמבואר בשו”ע שם.
ואם ממנה אחר לעסוק בכל צרכי הקבורה יתכן שכבר יכול לשבת מראש, עי’ בשו”ע לעיל מינה ס”ב.
אבל בקולא זו יש ב’ הגבלות, וכדלהלן:
ראשית, אם גדול הבית לא מסר לכתפים יש אומרים דלא מהני מה ששאר בני הבית מסרו לכתפים, ועי’ שם בש”ך סק”ב באריכות (ולענין אם הוא רחוק מהלך ג’ ימים עי’ שם בש”ך סק”ג, ועוד פרטי דינים ע”ש בפת”ש סק”א ועוד).
ושנית, אם קברוהו בב’ הקברות הסמוך לעיר ג”כ לכאורה לא מהני, עי”ש בש”ך סק”א.
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.