ביאור הנידון בזה דיש עונה בינונית והיא ל’ או ל”א יום אחר ראייתה ויש עונת או”ז שהיא לחשוש לעונה אחת קודם עונה שראתה בו בפעם האחרונה, והנידון האם עונת או”ז נאמרה רק באשה שרגילה לראות ג’ פעמים דצריכה לפרוש יום א’ קודם או גם באשה שראתה פ”א שצריכה לפרוש בעונה בינונית.
והטעם של עונה בינונית כתבו הראשונים מטעם וכי לעולם לא תראה [רמב”ן נדה טו ע”א ור”ן שבועות ד ע”ב בשם הרמב”ן] או מטעם שסתם נשים רואות בסוף ל’ יום [רש”י נדה טו ע”א ורשב”א בית ז ש”ג].
ויש להבהיר ב’ הבהרות בענין זה, הא’ דבאופן שראתה ביום א”כ לגבי הלילה הוא נידון אחר של הכו”פ סקט”ו ושאר פוסקים, והב’ דהנידון כאן רק לגבי עונה בינונית ולא לגבי וסת החודש.
ובאחרונים יש דעות באיזה אופן נאמרה עונת האו”ז, ועי’ בש”ך סי’ קפד ובאחרונים דיש מהאחרונים שנקטו שדברי האו”ז נאמרו רק באופנים מסויימים.
ועכ”פ גם לפשטות הדברים דהאו”ז מיירי במקרה רגיל של אשה הרגילה לראות מ”מ יש מהאחרונים שכתבו שעונת האו”ז נאמרה רק בוסת קבוע ולא בעונה בינונית (וכן הובא בלבושי עז עמ’ קסב ועמ’ קסו בשם הגריש”א), ועכ”פ ידעי’ שהאו”ז עצמו מיירי באשה שרגילה לראות כמבואר בדבריו [רק שלא נתבאר בדבריו שבא למעט ענין זה].
ויש שהחמירו בזה (שה”ל ח”ח סי’ קצח סק”א ושיעוריו עמ’ לד וכ”כ במראה כהן עמ’ קלט קמ).
ועי’ במשמרת הבית על השו”ע סי’ קפד שהביא דעות האחרונים בזה, ומ”מ הביא שם המנהג להחמיר בזה, ושמעתי שיש נוהגים ומורים להקל בזה.
ויש להוסיף דאינו מופקע מסברא להחמיר בזה אע”ג שהוא חשש קלוש, דגם עיקר דברי האו”ז כבר כתבו הראשונים והאחרונים דהם חומרא בעלמא (להרבה דעות), וגם זה אינו מופקע שתקדים ראייתה, והקשו לי דהרי רק מיעוט נשים מקדימות בעונה בינונית והשבתי דגם אם כן הוא מ”מ אשה בינונית רואה אחר ל’ ומצוי קצת שתקדים ומ”מ גם אם תקדים הוא מחמת שהיתה צריכה לראות ביום זה אלא שהקדימה קצת ושייך בזה הרחקה וחומרא בעלמא הנ”ל, ואפשר שהוא ג”כ מיעוט המצוי יותר, משא”כ לעשרים וחמשה או לשלושים וחמשה אותם המיעוט נשים שרואות הרי אין שייכות לרוב נשים כלל ואין לדבר סוף לגזור רוב משום מיעוט.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 111
מק"ט התשובה הוא: 146400 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/146400
