שבוע 111

בַּיִת/שבוע 111

שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים

בשו”ע או”ח סי’ קכח ס”ג אי’ דכהן שעלה היום פעם אחת ואמרו לו לעלות ולא עלה שוב אינו עובר, ונסתפקתי מה הדין כשעדיין לא עלה אבל עלה אח”כ במקום אחר, דמחד גיסא יש מקום לומר דבזמן שאמרו לו לעלות היה ...

בע”ז יט ע”א אמרי’ לעולם לגרס איניש ואע”ג דלא ידע מאי קאמר וכו’, ובמשנ”ב סי’ נ בשם המג”א מבואר שאינו נחשב ד”ת, אלא דהמשנ”ב שם מיירי לענין תשבע”פ ואולי בתושב”כ לא אמר כן, ומה שמסיים שם המשנ”ב לצאת יד”ח מקרא ...

השלמה למה שנתבאר דישיבה בקידוש אינה לעיכובא יש להוסיף דבסי’ ריג ס”א דעת הרמ”א כהראב”ד שפסק כהצד בגמ’ ברכות מג ע”א דבשאר דברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה ואעפ”כ בדיעבד יוצא אף בלא הסיבה כמ”ש המשנ”ב שם סקי”ג בשם העט”ז ...

יעוי’ במשנ”ב בסי’ קד ובס”ס קח ובבה”ל שם ושם כמה חילוקי דינים בהפסק בתפילה וגם בבהמ”ז, אולם בניד”ד יש משמעות דבכל גווני עכ”פ בדיעבד אין בזה הפסק אפי’ ידע שאין אומרים בחנוכה ופורים מעין המאורע במעין ג’ ועבר ואמר, שבמשנ”ב ...

הנה בד”כ חדוה הוא התרגום בלשון ארמי ללשון שמחה, אולם מצינו בתורה (שמות יח) ויחד יתרו וחזי’ שהוא כבר בלשה”ק, וא”כ משמע שהוא לא ממש שמחה מדלא קאמר וישמח יתרו, וכן ממה שהזכרתם דברש”י עה”פ עוד יוסף בני חי הזכיר ...

הנה במשנ”ב סי’ קכב סק”ד כתב ע”פ הפמ”ג (משב”ז סק”א) לענין מה שמפסיקין לק”ש דה”ה כאן (ומיירי שם כשהוא קודם יהיו לרצון ואם הוא אחר יהיו לרצון יש כמה דעות באחרונים ועי’ במשנ”ב סק”א בשם הט”ז דלדעתו במדינות שאומרים אלהי ...

הנה במשנ”ב סי’ מב סקכ”ג כתב שדף שהתחיל לרשום עליו ד”ת יש בו קדושה ואפי’ תנאי לא מהני בזה וכעי”ז בספר חסידים סי’ רפט, ועי’ עוד במשנ”ב סי’ קנד סקל”א ובסי’ שלד סק”נ (והרחבתי בדבריו במקו”א) ומ”מ דברי תורה מותר ...

נשאלתי דאם ראתה דם והמתינה חמשה ימים והתחילה לספור נקיים ושוב ראתה לכאורה לא תצטרך שוב לחשוש למוך דחוק להשו”ע [עי’ סי’ קצו ס”ב] אפי’ לכתחילה [או בדיעבד להפוסקים המחמירים להדיא בדיעבד דהמחבר לא החמיר להדיא בדיעבד, ועי’ חו”ד], דהרי ...

נראה דאין בזה חשש דהא מעיקר הדין הי’ מותר לאכול עם גבינה גם הלחם שנגע במאכלים אלו ממש, דאפי’ להרמ”א שמחמיר לכתחילה בדגים שעלו בקערה בנ”ט בר נ”ט [בריש סי’ צה דסתם כלים הם נקיים והמתבשל בהם פרוה הוא נ”ט ...

אסור דהמדבק ניירות הוא תולדת תופר כמש”כ ברמב”ם פ”י מהל’ שבת הי”א ובשו”ע סי’ שמ סי”ד וראה בביאור הלכה שם ד”ה ה”ז ומשנ”ב מ”ב (וראה ארחות שבת פי”א סעי’ ה ואילך). וכעי”ז כתב בארחות שבת פי”א סעי’ ל’ דסרט הדבקה (סלוטייפ) ...

דעת רוה”פ שהנודר לצדקה היורשים חייבים לשלם (ראה מהרי”ט ח”א סי’ סז בשם תשובת הר”ן סי’ א וכן בשכנה”ג יו”ד סי’ רנח הגה”ט סקנ”ד וכ”ה בשו”ת אבקת רוכל להב”י סי’ פג, ותשו’ זו הובא גם בתשו’ הרמ”א דלהלן), וכתב המגיה ...

הנה אם שייך שישלמו מנכסיו לא שייך בזה זכין דהרי כל עוד שהוא חי יש לשלם מנכסיו וגם כשימות מעיקר הדין לדעת הרבה פוסקים היורשים צריכים לשלם (והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה), ובכל כה”ג לא שייך זכין שהרי נדר ומסתמא ...

הנה לענין בנותיו הוא מנהגא בעלמא משום כל כבודה ובזה ודאי מותרת לברך אם תרצה, והובא באחרונים, אבל אחר בעלה יל”ע דהנה כתב המשנ”ב שהטעם מה שאשתו אינה מדלקת משום שאשתו כגופו ויל”ע מה מקור דין זה, ולכאורה המקור לזה ...