בשו”ע או”ח סי’ תקנד ס”א כתב דאם יש פסוקי נחמה באיוב ואיכה צריך לדלגם, וכן יש לפרש בל’ הגמ’ שלא הותר אלא בדברים הרעים שבירמיה ולא במה שבין דברים רעים לבין דברים רעים אחרים אע”ג שרובו ככולו בדברים הרעים, ולפ”ז גם בפרק אלו מגלחין שהזכיר השו”ע אח”כ יש לדלג עכ”פ סוגיות בפנ”ע שאינם שייכים לדיני אבלות, ומש”כ המשנ”ב שם דמותר אע”ג שיש שם כמה דיני מנודה ומוחרם יש לומר דהיינו דוקא דיני מנודה ומוחרם שהם ענייני פורענות (דס”ד שרק אבלות התירו משום שהם הלכות היום), אבל מה שאינו שייך כלל כגון ריש אלו מגלחין וכן אגדתא דדוד בדף טז ע”ב וסוגי’ דנטילת ציפרניים בבהמ”ד בדף יח ע”א א”א ללמוד בת”ב.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 94
מק"ט התשובה הוא: 133246 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/133246
🤖 תקציר התשובה (AI)
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
