אמנם נזכר שבקש משה ממנו בפ’ בהעלותך שיבוא עמו ולא בא (ראה במדבר י ל), אבל מבואר במדרשים שם ובמכילתא יתרו דאדרבה הלך כדי לגייר בני מקומו וכוונתו היתה לש”ש (אם כי לא צדק בזה ולכן דבר עמו משה על הדבר, עי”ש בתורת משה להחת”ס, וע”ע בשל”ה תורה שבכתב בהעלותך), ועי’ עוד בפירוש מהר”ם אלשיך שם שדורש כל הענין גם לשבח יתרו.
וכן אי’ בחז”ל איתא שזכה יתרו בכמה דברים בזכות מעשיו כגון מה שנקבעה פרשת דיינין על שמו וכן מה שבני בניו זכו לישב בלשכת הגזית, וקצת תמוה לומר שאז כבר היה לאחר שחזר יתרו לעבוד ע”ז שבזה הוא כעין תוהה על הראשונות (עי’ קידושין מ ע”ב וירושלמי פאה פ”א ה”א).
ומ”מ יש לציין מאחז”ל בב”ב קט ע”ב לעולם ידבק אדם בטובים ומבואר שם דנכדו של משה עבד ע”ז משום שנשא משה מבנות יתרו.
ויש להוסיף בזה עוד דמבואר עוד (עי’ מכילתא יתרו יח ג) דמחמת שהתחייב משה ליתרו שבן ראשון יהיה לע”ז נגרם כן (בעל הטורים שמות ב טז), ויתרו הוא זה שביקש זאת כמבואר במכילתא נמצא שיתרו גרם שצאצאו יהיה עובד ע”ז, ויש סוברים שיתרו ביקש דבר זה ממשה אחר שהוא יתרו עצמו כבר חזר למוטב, מטעמים אשר לא טובים שהיו עמו, ועי’ בשיחות מוסר תשל”ב מה שדרש ענין זה לגנאי, ועי’ בספר שלח את עמי (עמ’ קז) מה שהביא בזה לשבח יתרו אלא שטעות ודאי היתה כאן ליתרו.
וכן יש לציין מה דבדברים רבה ב כה אי’ רבנן אמרו יתרו נתן ממש בע”ז שנאמר (שמות יח) עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל האלהים, אבל יש לבאר לפי מה שכ’ הרמ”א ס”ס קנו דלא הוזהרו גוים על השיתוף ויש לומר דהך דעה ס”ל שעדיין לא נתגייר אז בזמן שאמר דבר זה ויש לומר דמה שאמר אינו חמור יותר משיתוף (ובאמת עי”ש בדב”ר עוד לגבי נעמן ועי’ בדברי שו”ת ושב הכהן סי’ לח ותורה תמימה שמות כג סקצ”א לגבי שיתוף בנעמן).
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.