בגמ' פ"ט דברכות המשמעות שרישי מתיבתא קודמים לרישי מתיבתא, וכן בתשוה"ג מבואר דהיו רק ב' ראשי ישיבות וכמה רישי כלי שהם היו הדורשים לעם, וקי"ל ברפ"ב דברכות דבדבר של שבח מתחילין מן הגדול, ומ"מ כאן הקדימו.
ונשאלתי בבהמ"ד בזה למה הקדימו רישי כלי, והשבתי הטעם יתכן משום שעיקר הנוסח נקבע לכבודם של רישי כלי שהיו שם והיו מלמדים את העם באמונה, וכיון שלכבודם נתקן ובפניהם לכך הוקדמו, ומעשה שהיה כך היה.
ומצאתי קצת סמך לטעם זה בלשונו של בעל המאור עירובין נט ע"א (יז ע"א מדפי הרי"ף) שכתב אי הכי כולהו ישראל נמי שכיחי גבי הדדי בצפרא דשבתא לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ורגילין היו ליטול רשות מן הנשיא כל מי שהוא דורש ברבים ולברך את הנשיא בכל שבת ושבת כמו שרגילין לומר עכשיו יקום פורקן מן שמיא וכו' עכ"ל, וכוונתו שהדורש היה נוטל רשות ואח"כ הכל מברכין את הנשיא, ויקום פורקן נתקן ג"כ במצב דומה לזה, ולפ"ז יש לומר שנוסח זה נתקן לברך מי שדורש ברבים אז, ועי' במסכת סופרים שלפעמים היו מעמידים דורש אחר קריאה"ת ויש מקום לומר שבמקום שתקנו נוסח זה היה הדורש רישא דכלה.
ושוב מצאתי במבוא לשאילתות שהביא ראיה לענין זה שהדורשים בשבת נקראו ג"כ רישי כלי ושלכן נתקן רישי כלי קודם לכן לפי שנאמר בפניהם לכבודם משא"כ ריש מתיבתא לא בהכרח היו שם בקביעות, וכעי"ז כ' בסתמא המפרש בסידור וילנא דרישי כלי הם הדורשים בשבת שם והביא קודם לכן דברי הבעל המאור הנ"ל, ויש להוסיף דריש מתיבתא דידהו היו שנים בדור ומטבע הדברים לא התפללו ברוב בתי כנסיות.
ומ"מ צל"ע בנוסחאות ישנות אם לא נמצא שינוי סדר בזה.
מק"ט התשובה הוא: 125191 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125191