הגרמ”מ לובין הורה בזה שאינו דרך ארץ (קונטרס נמלצו לחכי עמ’ קלג).
ויש לציין בזה לדברי הרמב”ם הלכות דעות פ”ה ה”ב, כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו, ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול, כדי שלא יתגנה בפני הבריות וכו’, ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה וכו’, ומבואר דכל מקום דשכיחי רבים שם או שרואים אותו אין ראוי לאכול שם.
ומסיים שם הר”מ בסוה”פ, ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, ומבואר שהיא הנהגה טובה לכל אחד, וע”ע תענית י ע”ב דבדבר של צער עושה האדם כמנהג התלמידי חכמים וזכור לטוב.
לגבי מה ששאלת שאינך יכול להכנס אוכל לעבודה אם מותר מחמת כן לאכול באוטובוס, הנה אי אפשר לומר בזה שאסור מכיון שאינו מוגדר איסור שהרי אינו מוגדר כשוק ברוב המקרים (ע”ע בתשובתי שאציין להלן), ומאידך גיסא א”א לומר שהוא דבר שטוב לעשות כן, שהרי מבואר ברמב”ם שאינו טוב לעשות כן, ונראה שמקום שמוגדר כמו שוק שסואן בהולכים ושבים יש להימנע לגמרי, שהרי אי’ בגמ’ בקידושין מ ע”ב שהעושה כן דומה לכלב, ומקום שאינו מוגדר כמו שוק ראוי לבן תורה בכל זאת להחמיר, ואם אין ברירה אחרת יש לדון לפי הענין, ועי’ עוד בתשובתי ד”ה האם ראוי לבן תורה לאכול בערב פסח את החמץ בחדר מדרגות של הבנין המשותף.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 14
מק"ט התשובה הוא: 5621 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5621
