הנה מצד מבנה הדפנות כשר אף בלא צוה”פ, כמבו’ בסי’ תרל ס”ג בהג”ה (בניד”ד שאין י’ אמות בפירצה של החלק הפרוץ בדופן האמצעית, ועי’ עוד בשו”ע שם סעי’ ה), ולפמש”כ הפמ”ג במשב”ז סק”ה גם א”צ עריבן בדופן האמצעית עם הדופן שבצידה, כלומר דא”צ שיהיה סמוך ממש, וסגי בניד”ד שדופן האמצעית החלק העומד עומד תוך ג’ לאחד מן הצדדים (ועי’ חזו”א או”ח סי’ עה סק”ט).
והנה כלל בידינו דסכך פסול פחות מג’ ישנים תחתיו (גם להמחמירים בפחות מד’ שכשרה ואין ישנים תחתיו מ”מ בפחות מג’ מודו כמבו’ במשנ”ב סי’ תרלב סק”ג ונקט שם בשם החי”א שיש להחמיר לכתחילה כשיטתם), ודין זה הוא מוכח בכ”מ דהוא גם פחות מג’ טפחים בצד הסוכה (עי’ היטב במשנ”ב סק”ו דבכה”ג רק מד’ ומעלה לד’ השו”ע אין ישנים תחתיו ובפחות מזה מוכח דישנים [ודכוותה להמחמירים עכ”פ מודו בפחות מג’] וכן מוכח בבה”ל שם ד”ה כל זמן, וכן מוכח בעוד דוכתי, והוא פשוט, ויש לציין דבלא”ה מן הצד קיל מבאמצע לענין דופן עקומה ולא חמור ממנו).
ונשאלתי מה הדין בסוכה זו, והנה אם נשווה דין סוכה זו לסוכה שיש בה דופן שלם א”כ מותר לישן שם, אבל אמר לי השואל שהורה לו אחד שהוא מחלוקת ואפשר להקל, ונראה דכוונת המורה הנזכר היתה לפלוגתת הפוסקים אם אפשר לצרף ב’ הלכתות, ובמשנ”ב סי’ תרלב סק”ד כתב בשם הפמ”ג דאפשר דלבוד עם דופן עקומה יש להקל לצרפן יחד והביא בשעה”צ שכן הסכים בביכור”י להקל, אבל בחזו”א או”ח סי’ עז סק”ז (ועי’ שם שונה הלכות ס”ג) כתב שאין אומרים דופן עקומה כשהסכך או הדפנות אינם מגיעים זל”ז וכ’ בחוט שני סוכות עמ’ ריט שהוא דלא כהמשנ”ב, וכך הביא בד’ תשובת הרע”א מהדו”ק סי’ יב דג”כ נקט דל”א ב’ הלכתות יחד.
ואולי סברת אותו המורה היתה דלענין ב’ הלכתות יש לכלול ג”כ דינא דשלישית אפי’ טפח דאין מצרפין רוח פתוחה ללבוד, ומ”מ הי’ מקום לחלק דשמא רוח פתוחה היא דין שדנין אותו בכללות הסוכה ולא בפרטות הסוכה.
ויש להבהיר דהנה זה פשוט דבצד אחד סמכי’ על דופן שלישית פתוחה בחלקה ובצד אחר סמכי’ על סכך פסול פחות מג’ בזה ליכא צד לפסול, דמסתמא גם לסברת אותו המורה מ”מ מה שיש בצד שכנגדו לא מחשבי’ כב’ הלכתות דהרי מעיקרא הנידונים בפוסקים כגון בדופן עקומה וגוד אסיק (עי’ במשנ”ב שם ובמקורי הדברים) לא נאמרו בדופן שכנד דופן, ועכ”פ לפמש”כ המשנ”ב סי’ תרלג סק”כ טעם החסרון בלבוד ודופן עקומה דאין יכולים להדבק יחד א”כ בודאי לא שייך בדופן שכנגדו, אבל גם להחזו”א שם סק”ז מודה שהוא דין רק בדופן עקומה עי”ש ושכ’ הרע”א (שם וכן בר”ס תרלב) והמשנ”ב והחזו”א שם דכן מבואר בשו”ע סי’ תרל ס”ט דאמרי’ לבוד עם גוד אסיק יחד, ולפ”ז בניד”ד לבוד ומחיצה שלישית ג”כ יש מקום לומר דאמרי’, דרק בדופן עקומה שהוא כעין שינוי מהות הדופן לא שייך לשנותו אבל בלבוד שהוא כמאן דמליא (דכל פחות מג’ מצינו בכ”מ דמחשבי’ ליה כמאן דליתיה אפי’ כשהי’ מקום לטעון מצד דירה סרוחה פשטות סוגי’ בסוכה דף ד’ גבי חקק דלא מחשבי’ וכן בפ”ק דשבת אמרי’ שא”א לרה”ר שתילקט במלקט ורהיטני), ולהכי לכאורה אין צד לפסול אפי’ בניד”ד שהסכך הפסול סמוך לחלק הפרוץ בדופן האמצעי.
[אולם יש להעיר דהרע”א גופא שם נקט שהשו”ע הוא דלא כהר”ן הפוסל בצירוף ב’ הלכות, ולפי דעתו שלא חילק בין לבוד וגוד אסיק לבין דופן עקומה ולבוד אולי גם בניד”ד לדעתו בדעת הר”ן יהיה פסול, אבל מטונך הרע”א גופיה נקט דהלכה דלא כהר”ן, והא בהא תליא דהרי השו”ע פסק להקל בלבוד וגוד אסיק וממילא מי שאינו מחלק בין הציורים (דהר”ן ודהשו”ע) נקט דאין הלכה כהר”ן].
אולם במשנ”ב סי’ תרל סקל”א נקט דלא אמרי’ לבוד וגוד עסיק יחד לגבי נעץ ד’ קונדסין פחות מג’ לשפת הגג, (והעיר בזה בזכרון שמואל סי’ כו אות ה סק”ב), אבל לא דמי דשם הגוד אסיק גרוע דאין מחיצות הניכרות, ובאופן זה שעדיין אין מחיצות הניכרות אין כאן אל מה לסנף ולחבר הלבוד, וכמו שחילק בדומה לזה בחוט שני סוכות עמ’ רכח.
היוצא מזה דבניד”ד אין מקור לומר שיש חסרון בזה, ועכ”פ לפי המשנ”ב והחזו”א וכן הרע”א אליבא דהלכתא נמצא לכאו’ שאין מקור לפקפק בהא דהסוכה כשרה וישנין תחתיו.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 121
מק"ט התשובה הוא: 153842 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/153842
