למה שיערו חכמים בבליעות בכל עובי הכלי (בחלק מהאופנים) דבעינן ששים כנגד כולו

עוד תוכן קשור:

1. כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
2. מי שחלם בהקיץ בחלק מזמן קריאת פרשת פרה ולא הסתכל בחומש בחלק מהקריאה האם יצא באופן שחלם לגמרי במגילה ולא הקשיב כלל ולא הרגיש מה אומרים דעת רוב הפוסקים שלא יצא כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, ויש פוסקים שסוברים שעכ”פ ברמה מסויימת של חלמנות יצא (עיין בתשובה אחרת ד”ה מי שחולם בהקיץ מחמת קשיי קשב וריכוז האם מחוייב לקחת ריטלין לפני קריאת המגילה), וכאן יהיה תלוי בנידון אם כל פרשת פרה […]...
3. כלי שיש הברגות במבנה הכלי, האם צריך להסיר אותם לפני טבילת הכלי אין צריך. מקורות: ראה יו”ד רב לענין ידות הכלים....
4. כלי גדול שאי אפשר להגעיל כולו בפעם אחת האם אפשר להגעיל חצי ושוב את החצי השני אפשר לעשות כן. מקורות: כן מתבאר בדברי השו”ע או”ח סי’ תנא סי”א, וכך יוצא מדברי המשנ”ב לעיל ס”ג סקכ”ה עי”ש....
5. סוכה שיש לה דופן אמצעית (מערבית) שלמה ושתי דפנות האחרות אינן זו כנגד זו אלא דופן ימנית (דרומית) עומדת בצד פנים הסוכה (מערבית לסוכה) ומחוברת לדופן האמצעית המערבית ואילו דופן שמאלית (צפונית) עומדת בצד חוץ הסוכה (מזרחית לסוכה) שלא כנגד דופן דרומי נראה דיש לחשוש למשנ”ב והאחרונים המחמירים בזה, אבל יכול להאריך את הדופן הדרומית עם צוה”פ (או בעומד מרובה) אחרי שכבר יש בה כשיעור. מקורות: הנה הנידון כאן באופן שאין ב’ דפנות שלמות בסוכה והנידון האם בעינן ב’ דפנות שלמות או דילמא דסגי שיש ב’ דפנות שיש בכל אחת מהן כשיעור, ואפי’ דבב’ דפנות כשיעור לחוד […]...
6. במה דבעינן מיעוטא לפטור עבדים מעליה לרגל, הרי אין להם חלק בארץ שלהי אדר א’ תשע”ו {מה שהקשה כת”ר על מי שאין לו קרקע דקי”ל (פסחים ח’ ב’) שפטור מלעלות לרגל, א”כ מ”ט ממעטינן מי שחציו עבד וחציו משוחרר (בחגיגה ד’ א’), הא אין לו חלק בארץ. } תשובה לכאורה הוה עדיפא ליה לאקשויי ממשוחרר גופיה דמשמע דחייב, ואיך יש לו קרקע. וז”ל המנ”ח מצוה ה’, ולכאורה […]...
7. בדברי התוס’ דבעינן סוכה שיהיו הגשמים יורדין לתוכה שאלה הגמרא מביאה מקור לדעת רבי שמעון שסוכה צריכה ד’ דפנות מהפסוק וסוכה תהיה לצל ולמסתור מזרם וממטר ומכאן למד רבי שמעון שסוכה צריכה ד’ דפנות כי רק סוכה בעלת ד’ דפנות מגינה מזרם וממטר. ולא זכיתי להבין הרי סוכה שהסכך שלה מגין מזרם וממטר היא פסולה במבואר בתוספות דף ב אם כן איך אפשר […]...
8. בכור ובעל שאינם נוטלין בחלק הירושה בראוי כבמוחזק מה הדין אם מת ראובן מוריש של היורש דידן ואחר כך מת שמעון מורישו של ראובן וראובן הוא היורש היחיד האם ממון זה נחשב ראוי או מוחזק מסתימת הדברים בב”ב קיג ע”א ובכורות נב ע”ב ושו”ע אה”ע סי’ צ ס”א ועוד משמע דאין חילוק ובכל גונא בירושה חשיב ראוי עי’ שם ושם.ומצינו להדיא ראיה לזה ברש”י בבכורות נב ע”ב גבי נכסי דאבי אבא מבואר דבין אם המוריש הוא יורש יחיד או לא מה שהוא יורש נחשב ראוי ולא מוחזק עי”ש בלשונו, וגם […]...
9. למה כתב בספר אחד שגנזו חכמים השמות שיש”ו השתמש בהם יעוי’ ברש”י עה”ת דאחר שהתרגלו עוע”ז לעשות מצבות אין לעשות כן, ואפשר דגם כאן אם נתרגלו לעשות כן לצורך ע”ז אין לעשות כן, אבל יותר נראה דאחר שראו המכשול שנעשה על ידי שימוש בקבלה מעשית גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד, וכן אחר מעשה ש”ץ גזרו כמה גדולים חרם שלא ילמד אדם קבלה […]...