הנה אם שייך שישלמו מנכסיו לא שייך בזה זכין דהרי כל עוד שהוא חי יש לשלם מנכסיו וגם כשימות מעיקר הדין לדעת הרבה פוסקים היורשים צריכים לשלם (והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה), ובכל כה”ג לא שייך זכין שהרי נדר ומסתמא רוצה שישלמו וגם דיש כאן נדרי צדקה שא”א להתירו.
אבל הנידון כשברור לכולי עלמא שאכן לא ישתלם הממון, כגון שהיורשים והאפוטרופסים אינם שומרי תורה ומצוות, והמצב ברור שלא ישלמו דבר, והמת ימות כשמבקשין ממנו ממון שנדר ואין לו, והנידון האם כדי להציל החולה מדינה של גיהנם יכול להקל מענשו אם יעשו לו התרת נדרים מדין זכין (ובלבד שימצאו פתח לזה דהרי מה שעכשיו הוא חולה הוא נולד ואין פותחין בנולד).
ויש הרבה ראשונים שנקטו דמעיקר הדין שייך התרה מדין זכין כשהוא טובתו של הנודר, והובא בב”י בשם הרא”ש נדרים פ”א סי’ ז בשם הרא”ם וכ”ה בשטמ”ק שם ח ע”ב וכעי”ז יש שלמדו בדברי הר”ן שם בדעת רבינו שמשון וכן בריב”ש ס”ס שע בשם רבינו שמשון (והוב”ד במל”מ שבועות פ”ו ה”ד) ועי’ שיעורי הגרש”ר שם וקונטרס שלמי נדר להגרשז”א אות ח ובאריכות בספר כל נדרי פי”ט ס”ג ובהערה י, ולכן בשעה”ד כזה שאין פתרון אחר מלבד שיעבור איסור לכן אם עשו לו התרה כזו יקל הדבר מענשו.
ובמקום דוחק מותר להשאל על נדרי צדקה [עי’ רשב”א ח”ג סי’ רצה הובא בב”י יו”ד סי’ רנט ס”ז ובבית יצחק יו”ד ח”ב סי’ עח ס”ג ובהרחבה בספר כל נדרי-פ”ט ס”ז ואילך].
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 111
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 146059 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/146059
להלן סיכום המאמר:
המאמר דן באפשרויות של התרת נדרים לאחר המוות, במיוחד כאשר ברור שהיורשים לא ישלמו את החובות, וכיצד ניתן להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום.