יעוי’ בתשובה אחרת שהבאתי דברי הפוסקים בנידון ותמצית הדברים [עם תוספת ביאורים קצת] דמעיקר הדין היה מקום לטעון שאסור לתת מתנה שלא לצורך כיון שצריך למעט במשא ומתן, רק דלפעמים יש בזה דבר האבד, דלפעמים מתנה אם עבר זמנה אינה חוזרת, ולכן במתנה לבר מצוה כתבו הרבה אחרונים להקל דבזה הוא ממש דבר האבד עכ”פ כלפיו וגם יש בזה עוד צירופים, ואילו במתנה רגילה נקטו שהמנהג להחמיר (היינו שאין לו לתת דוקא עכשיו בט’ הימים כיון דמ”מ הנותן יכול ליתן אח”כ) אבל למקבל מותר כיון דלגביו יש בזה דבר האבד.
והנה באופן שאסור לתת מתנה יש לדון אם מהני לתת בפקדון (וכיו”ב יש שדנו לגבי שבת) ובעצם הוא הערמה רק דיש מקום לטעון בניד”ד דכאן הערמה חמור משאר דינים כיון שהוא מטעם שמחה וא”כ כשנותן לו לשום מתנה ואומר שהוא לפקדון אפשר שלא תיקן כ”כ, שהרי השמחה היא עדיין בערך אותו הדבר וצל”ע.
[ויש להוסיף דלפי האחרונים שנקטו שיש איסור להתחיל להשתמש בכלים חדשים בשבוע שחל בו (וציינתי במקו”א) א”כ יש לדון דאולי גם אם יש לו רשות שימוש בשל אחר אפשר דג”כ הוא בכלל האיסור וכ”ש שכאן מובן בין הצדדים שיש לו רשות כל השימושים שהוא עכ”פ כעין קנין פירות וכ”ש אם אין לא אכפת לנותן גם אם יזיק או יאבד או ימכור את המתנה וכיו”ב, וצל”ע בכ”ז].
ויש להוסיף בכ”ז דאינו ברור כלל שהתעסקות סביב המו”מ בלא חלות המו”מ עצמו מקיים בזה מיעוט עיסוק במו”מ דגם העיסוק עצמו יש לדון בו ובל”נ עוד חזון לסדר בזה תשובה בפני עצמה.
ומ”מ באופן שצריך לשלוח המתנה בימים אלו בהיתר (כגון שיש שיירה מצויה עכשיו לשלוח את המתנה ויהיה דבר האבד אח”כ לשלוח לשם כך שליח מיוחד, או באופן שהמתנה נצרכת לט’ הימים ממש כגון אנפילאות לת”ב שבזה יש שהקילו גם מצד איסור נעליים חדשים מחמת שנצרך לת”ב, וציינתי במקו”א), בודאי שיש יותר תיקון אם אומר שיהיה לפקדון בינתיים.
מק"ט התשובה הוא: 133235 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/133235
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.