המנהג לאכול פירות בט”ו בשבט האם הוא ביום דוקא

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר לדבר לאחר שסיים ברכת המזון לפני שיברך המזמן בורא פרי הגפן לפי המנהג שכוס אינו חובה במשנ”ב סי’ קפג סקכ”א כתב שלא ישיח המברך עד אחר שתייתו, וכתב השעה”צ שם שכל זה הוא בכלל שאין מסיחין על כוס של ברכה. ומשמע שם דהאיסור הוא רק על המברך, דהרי המסובים רשאים לשוח על כוס של ברכה, דהרי אחר שנתנו לו כוס קודם שהתחיל לברך מבואר בשו”ע שם בס”ו שהמסובין רשאין לברך, וגם […]...
2. בבירור המקור שלא לומר תחנון בחמשה עשר בשבט בשו”ע הל’ נפילת אפים סי’ קלא ס”ו מבואר דאין נופלין על פניהם בט”ו בשבט, וכ’ בבהגר”א שם סק”ו שהוא ר”ה לאילנות וכמו כל ד’ ר”ה שהן י”ט עכ”ל, ויש מקום לפרש דהיינו הך דמכיון שנזכר הלשון ראש השנה לגבי שאר ראשי שנים והם יו”ט א”כ זה מוכיח לנו שלשון ר”ה נאמר לגבי שהוא יו”ט. אולם […]...
3. האם יש מקורות בתורה לשפת גוף בודאי שהרבה דברים שייכים לשפת גוף, דיש דברים שהם משום כבוד ויש דברים שהם משום דרך ארץ, כגון מה שאמרו השותה כוסו אחת הר”ז גרגרן וכו’ בפסחים פו ע”ב ועוד הרבה דברים במס’ דרך ארץ ובשו”ע או”ח, וכן לענין בגדים אמרי’ בגדים שבשל בהם קדרה לרבו וכו’, ובגיטין ע’ לענין לאכול מעומד ולשתות מעומד, ועי’ […]...
4. למה כתב הרע”ב (מע”ש פ”ד מי”א) דוקא השמות קהת דניאל וטוביה מה ששאלת לגבי מתני’ דתנן המוצא כלי וכתוב עליו ק’ קרבן מ’ מעשר וכו’ ר’ יוסי אומר כולן שמות בנ”א הן, ופי’ הרע”ב ק’ קהת ד’ דניאל ט’ טוביה, ושאלת למה נקט דוקא שמות אלו וגם למה לא פירש כנגד כל השמות כגון גבי מ’ ות’ שנזכרו בדברי ת”ק. והנה כמובן שאין צריך לפרט כל […]...
5. האם יש איסור להפסיק באמצע הלימוד בדיבור לצורך או מחמת קטן שצריך יחס האיסור להפסיק באמצע הלימוד הוא רק בדברי שיחה כלשון הגמ’ ועוסק בדברי שיחה, דהיינו דברים שאין בהם צורך, וכלשון המשנה באבות שהמפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו’ הרי זה מתחייב בנפשו, אבל אם צריך לאיזה צורך להודיע לחבירו דבר מותר לומר כן באמצע הלימוד. וכן מצינו שמותר להפסיק לשאלת שלום באמצע ק”ש מעיקרא […]...
6. שופר שהפכו בו את צדדיו והצרו הפתח הרחב והרחיבו הפתח הצר ותקע בו כדרך גדילתו מהצר שהיה קצר האם יצא ידי חובתו כתב השו”ע באו”ח סי’ תקפו סי”ב הפכו ותקע בו לא יצא וכו’ ומבואר שם דהיינו גם אם רק הרחיב את הפתח הקצר וקיצר את הרחב, וכתב המשנ”ב שם בשם הריטב”א דטעם הפסול כשהפכו הוא והטעם דכתיב והעברת שופר תרועה דרך העברה בעינן דהיינו כדרך שהאיל מעבירו בראשו מחיים ע”כ. וכ’ הרמ”א בשם הר”ן והוא הדין […]...
7. רש”י פרשת וירא כתב רש”י מצחק לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק, דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי, דבר אחר לשון רציחה כמו (ש”ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו’. מה שנקט רש”י לגבי ויקומו לצחק “כמו שנאמר” וגבי לצחק בי נקט “כמה דתימא” שפירושו כמו […]...
8. האם ברכה אחרונה של פירות שאינם משבעת המינים נפטרת אם בירך על המחיה מחמת שאמר לאכול מפריה יעוי’ במשנ”ב  ריש סי’ רז דבדיעבד אם בירך על העץ ועל פרי העץ על פירות אלו שאינם מז’ המינים יצא, ומבואר יותר מזה בשו”ע רח יג דאפי’ לכתחילה אם אכל ענבים ותפוחים מברך ברכה אחרונה על הענבים ופוטר בזה גם את התפוחים, אבל בברכת מעין ג’ של יין אינו פוטר ברכה האחרונה שצריך לברך על […]...
9. מי שרוצה לאכול פירות מאילן בחצרו האם יכול להפקיר מראש את הפירות ובכך להיפטר ממעשרות הפקר על מחובר ועל תלוש לפני שנגמרה מלאכתן פוטר ממעשר (ראה חזו”א שביעית סי’ ב סק”ד, ויש צד שרק הפקר בתלוש פוטר ממעשר, עי’ דרך אמונה פ”ב מהל’ תרומות בציון ההלכה ס”ק רמח). ומותר לכתחילה להפקיר לפני שנגמרה מלאכת הפירות מכיון שעדיין לא התחייבו במעשר (רמב”ם הל’ מעשר פ”ג ה”כ ורדב”ז תרומות פ”ב הי”א, ובדיעבד […]...