הקורע בגדו כשרואה הכותל המערבי, היכן קורע בבגדו, כמה צריך לקרוע והאם מותר להשתמש או לתפור את הבגד אחר כך

לגבי השאלה היכן קורע הקריעה היא כנגד הלב ובצד שמאל ולדעת המשנ”ב יגלה את לבו (שו”ע או”ח תקסא ס”ד ומשנ”ב שם סקי”ג).

גם לדעת המשנ”ב לגבי אשה יש לסובב הבגד העליון לפני קריעת הבגד הפנימי (כמ”ש בהל’ אבלות ביו”ד סי’ שמ סי”א), וראוי לאשה ללבוש בגד מיוחד בעל בגדה הרגיל ולקרוע אותו (הגרח”ק קרא עלי מועד פי”א הערה לא).

אבל פוסקי זמנינו כתבו שגם להסוברים שאין להקל שלא לקרוע, מ”מ נוהגים לקרוע רק הבגד העליון [כדעת הראב”ד והרמב”ן המובאים בב”י שם] (ראה מנחת שלמה ח”א סי’ עג, אבן ישראל ח”ח סי’ מג, הגרימ”ט בספר ארץ ישראל סי’ כב ס”ד, אמרי אמת אוסף מכתבים סי’ ס, תשובות והנהגות ח”א עמ’ שלא, הגר”ש דלבצקי בספר אחר כותלינו אות יג, ועי’ ארחות רבינו ח”ב עמ’ קמח בשם הקה”י שאפשר להקל ובשם החזו”א הובא שקצת חשש לעצמו להמחמירים עי”ש).

לגבי המנהג כיום שאין קורעין עד גילוי הלב משום שסומכים על המקילים בזה, אפשר גם לסמוך על המקילים ולקרוע גם בשולי הבגד כהסוברים כן [עי’ רמ”א יו”ד סי’ שמ ס”ב, ועי’ בספר המאורות עמ’ פד מש”כ בשם ה”ר נתן ב”ר ב”ר מאיר].

לגבי השאלה כמה לקרוע, אם קורע תחילה על המקדש כשהגיע לרחבת קורע עליו טפח אבל אם כבר קרע על שממות ערי יהודה וירושלים (העתיקה) קודם לכן יכול להוסיף כל שהוא כשרואה את המקדש (שו”ע שם ס”ב).

לגבי להשתמש בבגד אחר כך אין איסור להשתמש אבל אסור לתפור הבגד בתפירה קבועה מעשה ידי אמן, אבל מותר לתפור הבגד בתפירה אקראית מרושלת ככל שאין דרך לתפור כן והקרע ניכר בבגד לאחר התפירה (ראה שו”ע שם בסוף הסימן).

כמו כן אין איסור להסתיר את הקרע עם סיכת ביטחון.

כתב המשנ”ב בשם כפתור ופרח שההיתר בתפירה מרושלת הוא רק למחרת, (וראה גם שו”ע יו”ד סי’ שמ סל”ט ובבאר הגולה וביאור הגר”א שם וצל”ע דשם הוא מדין אבילות).

וכן כשהוא עומד שם עדיין ורואה המקדש בחורבנו, לכאורה עדיין אינו יכול לתופרו גם לא באופן מרושל (וכן ראיתי שהובא בשם הגרי”ש אלישיב [אשרי האיש או”ח ח”ג פע”ג סכ”ג] שאין להחליף הבגד כל זמן שהותו שם, אבל בארחות רבינו ח”ב עמ’ קנג הובא על בעל הקה”י שהחליף הבגד מיד אחר כך, ולענין אבלות עי’ ביו”ד סי’ שמ סי”ד ובפשטות אפי’ ביום הראשון אם מחליף בשאר קרובים אינו קורע וצל”ע).

ולגבי אשה נראה שמותר מיד (אם נשווה דין זה לאבלות שהאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה אע”פ שעדיין עומדת בימי אבלותה).

ולגבי סיכת ביטחון דינו כמו תפירה מרושלת שכל זמן שאסור לתפור באופן מרושל אסור לתת סיכת ביטחון או מחט לחבר את חלקי הקרע (ראה רמ”א יו”ד סי’ שמ סט”ו).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 28

מק"ט התשובה הוא: 7786 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7786