אשה שבדקה בדיקת ז’ נקיים לפני הנץ החמה האם עלה לה בדיקה

עוד תוכן קשור:

1. אשה שעברה הפלה וצריכה להמתין י”ד מחמת ספק לידת נקיבה ועוד שבעה נקיים,‏ האם צריכה להתחיל את ספירת הז’ נקיים רק לאחר כל הארבעה עשר ימי טומאה 
יכולה להתחיל את ספירת הנקיים בתוך הי”ד ימי טומאה ובסופם לטבול בליל ט”ו, ואם טבלה קודם ליל ט”ו לא עלתה לה טבילה. מקורות: יו”ד קצד א....
2. האם אפשר לברך על הנר במוצ”ש אחר עלות השחר קודם הנץ החמה בשם הגרנ”ק הובא (וישמע משה ח”ו סי’ כז וכמו שציין כת”ר) שאי אפשר לברך על הנר אחר עלה”ש. ויש להוסיף דכך נראה מסתימת הפוסקים שהנר הוא למוצ”ש בלבד, וכך מסתבר דהרי הברכה במוצ”ש הוא לא רק משום שאז יש חשכה, אלא גם משום שאז נתגלה האור ע”י אדה”ר כמבואר בפסחים נד ע”א דאין מברכין על […]...
3. אשה שנשאר לה זמן מצומצם לפני שקיעת החמה בחולו של מועד לקריאת ההלל או למוסף מה עדיף מוסף. מקורות: נראה דיש להקדים מוסף, חדא דזה צד חיובא וכך משמע עיקר הדעה דנשים מחויבות במוסף (ועי’ בהרחבה להלן), ובגמ’ שלהי ר”ה ופוסקים מבואר דאפי’ ספק דאורייתא דוחה ודאי דרבנן גבי תקיעות וברכות, ולכאורה ה”ה צד חיוב דוחה מנהגא, וקי”ל דמקודש קודם בין להקדים בין לדחות וחיובא היינו מקודש, ועוד דמוסף גם אם אינו […]...
4. אשה שעברה הפלה והתחייבה להמתין י”ד ימי טומאת נקיבה וספירת ז’ נקיים (היינו בתוך הי”ד או לאחריהם), ולאחר כמה ימים יצאה עוד חתיכת שיליא האם צריכה לחשוש שיצא חתיכת ולד ולמנות י”ד יום מהפעם האחרונה או שמונה רק מההפלה עצמה הדין מבואר ביו”ד קצד ד ששיליא בפני עצמה מחייבת י”ד ימי טומאה ושיליא לאחר ולד תוך כ”ג יום אינו מחייב בעוד י”ד ימי טומאה, אבל כ”ז בולד חי, אבל לאחר נפל השיליא מחייבת בעוד י”ד ימי טומאה משום ספק נקבה. 
...
5. בדקה בעד שאינו בדוק האם עולה לה בדיקה בדרבנן ובדאורייתא    בפשוטו עד שאינו בדוק אין בו ממש ואינו מעלה ולא מוריד, דהרי גם אם תמצא בו דם יש אופנים דתלינן במה שהעד לא היה בדוק כמבואר ביו”ד סי’ קצ. ומאידך יש מקום לטעון דכיון שיש אופנים מיהת שאם בדקה בעד שאינו בדוק ומצאה עליו דם מטמאה ג”כ (ועי’ בט”ז יו”ד סי’ קצ סקכ”ט), א”כ אה”נ […]...
6. מי שלא הקפידו על הרחקות בחמשה ימים של ראייה וספרה שבעה נקיים האם יש להורות להם לפרוש חמישה ימים ולספור שוב אם לא הקפידו כלום צריכים עכשיו המתנת חמישה ימים. ואם הקפידו על עצם המעשה ורק לא הקפידו על הרחקות, יש מי שמצינו בדבריו בנידון דומה להחמיר בזה ויש לדון לענייננו, אולם מרהיטת דברי כמה אחרונים המשמעות הפשוטה שלא חשבו להחמיר בזה, ועי’ בפנים בסוף התשובה. אבל אם מה שהקפידו היה רק מחמת ענייני רפואה וכיו”ב […]...
7. שוטה שהתפלל בחזקה לפני העמוד מנחה וחזרת הש”ץ ולא עלה ביד הציבור להעמיד אחר תחתיו מה דינם הנה מבלי להיכנס לנידון אם מותר לסלקו אף שיתכן שיתבייש על ידי זה או שאסור (ועי’ ביאוה”ל סי’ נה ס”ח ד”ה חרש, ויתכן שהכל לפי הענין), מ”מ הציבור לא נפטר בחזרת הש”ץ של השוטה מכיון שאינו מחוייב בדבר וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים יד”ח, ועי’ בב”י או”ח סי’ נג מה שהאריך לדון […]...
8. הנץ הנראה בקרית ספר (מכתב) בע”ה, לכבוד מערכת עומקא דפרשה יישר כח על המאמר על הנה”ח. ומה שכתב הכותב שם שהפשטות היא כהנץ החמה האסטרונומי, ואמנם דבר זה ראוי לנידון ובירור, ובאמת אמנם אין אחד מעמנו ראוי להכריע בזה, אבל רציתי להעיר שמרן הגר”ש ואזר זצ”ל בעל השבט הלוי דעתו היתה כהנץ החמה הנראה, וכן עוד דעת רבים מן הפוסקים […]...
9. כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש טוב לסיים את הסעודה לפני חשיכה ויותר טוב גם לברך לפני חשיכה. אם אינו יכול לברך לפני חשיכה כגון שצריך להמתין לזימון, לפחות יסיים את הסעודה לפני חשיכה ויזכיר בבהמ”ז של שבת בלבד. מקורות: הנה זה ברור שטוב יותר לסיים ולברך לפני מוצ”ש, שכן במקרה שיסיים ויברך רק במוצ”ש ייכנס בזה לכמה מחלוקות, דראשית כל […]...