קורת בטון העוברת בסוכה מצד לצד ורחבה טפח ואינה רחבה ד׳ ורחוקה ד׳ מהסכך

בחוט שני סוכות פ״ג סק״א דן אולי לדמותו לכילה וקינופות שפוסלין בטפח, וצ״ע דבכל דוכתא אמרי׳ ששיעור סכך פסול בד׳ וגם בסדין שאינו לנוי משמע הכי אפי׳ שרחוק ד׳ מן הסכך (עי׳ סי׳ תרכז ס״ד) ובכילה וקינופות הוא דבר שיצא מן הכלל וגם שם לא נאמר שהדבר הוא טפח אלא שהגג הוא טפח מלבד השיפוע, ובסוכה גופא אמרי׳ שאם הגג טפח מתכשרא רק בצירוף השיפוע, א״כ אם נימא דגם בכילה וקינופות הפסול רק בגג בצירוף השיפוע ניחא הכל, ובזה ניחא שהוא כעין מה דאמרי׳ [סוכה י ע״א] כהכשרה כך פסולה, לענין סוכה ע״ג הסוכה, ובאמת לענין כילה נמי מוכח בסוגיא בסוף הפרק דרק מה דחשיב אהל לענין הכשר סוכה חשיב אהל לענין פסול סוכה והא בהא תליא כמבו׳ שם דתלי דעות התנאים והאמוראים על פסול כילה בסוכה דתליא בהכשר סוכה שאין לה גג, וממילא מאן דפסיל כילה שיש לה גג (בקביע בכל גובה או בלא קביע בגבוהה י׳ כדקי״ל להלכה) היינו באופן דמתכשרא הסוכה בזה דהיינו בצירוף השיפוע של הכילה, ולפ״ז יצא לנו חידוש דין דפסול כילה וקינוף הוא רק אם מתמשך ד׳ טפחים עם השיפוע, וצ״ע למעשה.

ושו”ר במנח”ש בסוכה י ע”ב שהסתפק בזה דאולי בעי’ ו’ על ו’ או לכה”פ ד’ על ד’ דלא הזכירו אלא גבוהה י”ט וגג טפח, ויש להעיר ע”ז דמה שלא הזכירו משום שהכילה באה לכסות המיטה והישן עליה ואינו פחות מד’ טפחים וכבר הזכירו במקומו דסכך פסול אינו פוסל בפחות מד’ טפחים.

ויש להוסיף עוד דבדין כילה מבו׳ בסי׳ תרכז משנ״ב סק״ו בשם האגודה והאחרונים דאם אין הסדין של הכילה מגיע לארץ אלא רחוק טפח חשיב ג״כ כאהל, והדבר ברור דזה רק בצירוף השיפוע דאם היה קיסם רחוק טפח מן הארץ אפי׳ קבוע מאוד לא חשיב אהל, אלא רק אחר שיש כאן שיפוע שלם אזי הריחוק טפח מן הקרקע משוי ליה צורת מחיצה ובאמת כך היא גופא דינא דסוכה גופא בסוגי׳ דצריף שבסוף הפרק הנ״ל, וממילא עד כמה דלענין הריחוק טפח חשיב אהל רק בצירוף השיפוע של האהל עצמו ה״ה לענין הגג טפח י״ל דהוא רק בצירוף הגג עצמו.

ויש להוסיף דהמשנ״ב בסי׳ תרכז סקי״ב הביא דברי האחרונים לענין נויי סוכה המופלגין ד׳ שפוסלין רק ברחבין ד׳ מדינא דסכך פסול בסי׳ תרלב, ולא אשתמט לומר דסכך פסול קבוע המופלג ד׳ אין שיעורו בד׳ טפחים אלא בטפח.

ובתשלום הדברים יש לציין עוד דאיכא למ״ד בסוכה ע״ג סוכה דילפי׳ מאהלי טומאה שהחלל הוא טפח, ולהלכה ילפי׳ פסול סוכה מהכשר סוכה י׳ טפחים, ולא מאהלי טומאה, ולפמשנ״ת בניד״ד לגבי רוחב האוהל יש ללמוד ד״ט מדינא דסכך פסול ולא מאהלי טומאה, ומה דבכילה אשכחן דחשיב אהל ע״י טפח היינו רק בצירוף השיפוע דבצירוף כזה גם הסוכה עצמה כשרה.

היוצא בזה דיש מקום לומר דדינא וקינופות וכילה וה”ה ביטון אינו פוסל בפחות מד’ בס”ה (כולל השיפוע).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 122

מק"ט התשובה הוא: 153860 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/153860