אקצר בזה מכיון שנכתבו בזה כבר תשובות בספרי זמנינו, אבל אכתוב עיקרי הדברים.

במקומות שיש מנהג קבוע בזה [וכ”ש במקום שהמנהג מחייב להשתתף עכ”פ באחזקות הנכס המשותף כגון איטום גגות וכיו”ב שבזה גם יתכן שאין צריך מנהג להתחייב בתשלום כל שיש לו בעלות בנכס המשותף] בד”כ המנהג מחייב מכיון שירדו להשתתף בנכס על דעת המנהג.

במקומות שאין מנהג ועד הבית או כשבאים מלכתחילה לקבוע מה יהיה המנהג, בפשטות משורת הדין אדם שאינו נהנה כלל מפעולות ועד הבית ואינו יכול ליהנות מהם אין אפשרות לועד הבית לחייבו להשתתף בהוצאות (עי’ שו”ע חו”מ סי’ קסג ס”ג וס”ד וסי’ קסא ס”ו ועוד).

אבל בדברים שכלל השכנים נהנים בהם אין פטור אף אם אינו עובר בחדר המדרגות (כגון צנרת וכיו”ב), ולענין אחזקת הנכס עצמו עי’ לעיל.

אף במקומות שאין מנהג לשלם דמי ועד הבית למי שאינו עובר בחדר המדרגות, מ”מ אם מלכתחילה היה פתח העסק או היחידה פתוח לבנין ושוב סתם את הפתח ופתח לעצמו פתח חדש מבחוץ לשם כניסה פרטית בזה אינו ברור כולי האי שיכול על ידי זה להפקיע מעצמו תשלום, אם כבר התחייב מראש בשותפותו הראשונית בבית המשותף, ויעשו שאלת חכם.

(עי’ בהרחבה בנידונים אלו בשו”ת יבוא ידיד ח”א חו”מ סי’ לג, אשר חנן ח”ט חו”מ סי’ קפ, בנין שלם סי’ קסב, ובמקורות שהובאו בהם).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 112

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.