מס’ גהינם וקולה הולך מסוף העולם ועד סופו

עוד תוכן קשור:

1. מי שיש לו ב’ סטים של הדסים לפניו האחד כשר לשיטת רש”י דקיימי תלתא תלתא בקינא ממש והאחד כשר לשיטת בעל העיטור שהוא משולש מתחילתו ועד סופו מה עדיף לנטילה השני עדיף לנטילה דמה דבעי’ משולש מתחילתו ועד סופו נפסק בשו”ע סי’ תרמו ס”ה שיש להחמיר בזה לכתחילה גם לדידן, דלענין לכתחילה מסכימים עוד ראשונים [הראב”ד בתמים דעים סי’ רכח והרא”ש בסוכה פ”ג ס”י], משא”כ שיטת רש”י לגבי תלתא תלתא בקינא דבעי’ בקן אחד ממש יחידאה היא ולא הובאה להלכה אפי’ לכתחילה. ועוד דמאחר שרש”י […]...
2. האם אפשר לומר ברכת המפיל מי שאינו הולך לישון לא. מקורות: המ”ב מביא דעת החי”א שהשינה היא על הבריאה כברכות השחר, ולמעשה הכריע המשנ”ב שלא כמותו, וכן החזו”א ועוד פוסקים ובפרט מפוסקי זמנינו החמירו בהרבה בהפסק בין המפיל להשינה ועי’ בנו”כ על השו”ע שיש שהחמירו אפי’ שלא להפסיק באמירת ק”ש, ואע”פ שבתוס’ בברכות יא לא משמע שסברו כן, והראוני שכ”כ המהר”ץ חיות ועוד כמה […]...
3. הולך רגל שעובר באדום ומעכב מחמת כן כלי רכב האם עושה כדין נראה שלא שהרי מנהג המדינה הוא יסוד גדול בענינים שבין אדם לחבירו כמבואר בתשובות הרשב”א ובשאר פוסקים, בפרט מה שאינו מפורש בגמ’ ובתי דינים רבים פוסקים עפ”ז בהרבה דברים, ומכיון שע”פ מנהג המדינה יש חלוקה בזמנים ובחלק מהזמן הוא מעבר הולכי הרגל ובחלק מהזמן הוא מעבר כלי הרכב א”כ אם מעכב כלי רכב בזמן שהוא […]...
4. בתוס’ חולין ז ע”א על הגמ’ שם אתה הולך לעשות רצון קונך וכו’ בתוס’ חולין ז ע”א על הגמ’ שם אתה הולך לעשות רצון קונך וכו’ כתבו בזה”ל, שמא שר של ים השיב לו כך אי נמי רבי פנחס היה מחשב בלבו שלכך היה מניח מלחלוק לו וכענין זה צריך לפרש בפרק קמא דמסכת ע”ז יז ע”א גבי רבי אליעזר בן דורדייא דאמר שמים בקשו עלי רחמים עכ”ל, […]...
5. שליח ציבור קבוע לימים נוראים שהתמנה על ידי ועד בית הכנסת ואין רוב הציבור מרוצה ממנו משום שהם עמי הארץ ומתפללים מהר מידי האם יכולים להעבירו מנהג הקהילות שאין הקהל יכולים להעביר חזן בלא ועד בית הכנסת, וטענה זו שאינו מתפלל מהר במהירות של עמי הארץ אינה טענה צודקת לעצמה גם אם רוב הציבור הם עמי הארץ, ולכן אין יכולים להעבירו במצב כזה, עם זאת אכן יש כאן מעט בעיה כללית שאינו מרוצה לעם, אף שאינו טעם שיכולים להעבירו מחמת זה […]...
6. בא לשלח את האם מן הקן ועד שלא הספיק לשלחה פרחה לה מחמתו והלכה לה אי עכשיו יקח הבנים יקיים בזה המצוה או לא הנה זה פשוט שאם בא ליטול הבנים בלא שמשלח את האם אלא מצא הבנים בלא האם שאין בזה מצוות שילוח דמקרא מלא דיבר הכתוב כי יקרא וגו’ והאם רובצת וגו’ וקי”ל במתני’ סוף חולין דינים בזה דאם על הקן דוקא בעי’ והובאה בשו”ע סי’ רצב סי”א, ובגמ’ שם כמה דינים ואיבעיות והובאו בשו”ע שם סעי’ […]...
7. ביצה ט”ז ריש ע”א כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יוה”כ ביצה ט”ז ריש ע”א, כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יוה”כ, היינו דמזונות שמאחר יוה”כ דהשתא ואילך נקצבו עד יוה”כ דהשתא, ואילו מזונות שבין ר”ה ליוה”כ דהשתא, עי’ בר”ה [טז ע”א] קודם יוה”כ נידון לשעבר, וי”א דהיינו שמאורעות אלו שבין ר”ה ליוה”כ דהשתא נגזרו בין ר”ה לי”ה דאשתקד, ויש לעיין בזה מירוש’ […]...
8. הנוהגים בקריאת שמע להחזיק רק בשתי ציציות שלפניהם כדעת הגר"א האם יחזיקו כמנהג העולם משעה שאומרים והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ אין צריכים. מקורות: הנה המנהג להחזיק ד’ ציציות כשאומר והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, היינו שבאנו לרמז ולהעלות זכרון לטובה שזכות ד’ ציציות יעמדו לנו לגאלינו מד’ כנפות הארץ, אולם מאידך גיסא יעוי’ בשו”ע סי’ כד דהמזלזל במצות ציצית יתקיים בו לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, ומבואר דעצם הציצית רומז לד’ כנפות הארץ מחמת […]...
9. למה הזכיר רבינו בחיי ויקרא א, יא שהרגל הרביעי של העולם הוא הקרבנות ואילו במשנה ריש אבות נזכר שהעבודה הוא עמוד השני לכאורה היה מקום לפרש בב’ אופנים, הא’ שרבינו בחיי מפרש כמו שפירשו מקצת מפרשים שם העבודה באופנים אחרים ולא לענין עבודת הקרבנות, והאופן הב’ הוא שרבינו בחיי לא קאי על ג’ העמודים בריש פ”ק דאבות אלא בסופה על ג’ דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. אבל אחר העיון בדברי רבינו בחיי יתכן […]...