בבתי כנסת שמגביהים לפני קריאת התורה ואחר קריאת התורה מגביהים הספר תורה לרגע אחד להעבירו מהבימה למקום הגלילה האם צריך לקום

הנה מאחר ומגביהים אותו בודאי שברגע ההגבהה עצמה יש צורך לעמוד דהרי אז עדיין לא ישב הספר במקומו, וגם מה שטען כת”ר שמיד שעומד הס”ת כבר יושב מ”מ יש להתאמץ ולנסות לעמוד ככל האפשר.

ומ”מ באופן שעכשיו הוא כבר הרגע שלאחמ”כ שכבר התיישב יש לדמותו לחכם שכבר עבר מכנגד פניו שלדעת השו”ע ביו”ד סי’ רמד אם לא עמד לכבודו אינו יכול עוד לעמוד כמו שהרחבתי בתשובה אחרת (ד”ה חכם שלא עמד העומד מפניו בבית המדרש או בשוק עד שעבר מכנגד פניו האם יש לעמוד מפניו עכשיו).

וגם לדעות הפוסקים שהביא הש”ך שם שיכול לעמוד עד תוך ד’ אמות מכנגד פניו מ”מ היינו רק באופן שיש כבר אבל בהגיע למקומו אין בזה כבוד כלל (עי’ בש”ך יו”ד סי’ רפב סק”ב ובפמ”ג במשב”ז או”ח ס”ס קמא סק”ג), וממילא אם לא הספיק לעמוד מפניו של הס”ת כל זמן שלא עמד א”צ לעמוד שוב.

וכשהרב במקומו א”צ לעמוד מפניו אפי’ תוך ד’ אמות כמ”ש רע”א על השו”ע יו”ד סי’ רמב סי”ח בשם הפמ”ג הנ”ל, וה”ה בניד”ד בס”ת באופן שהמחזיקו יושב לגמרי.

(דבס”ת עמד במקומו באותה הרשות יש צד דלא סגי, אבל בישיבה מהני, עי’ במשנ”ב סי’ קמו סקי”ז, ועי”ש דיש דעות בזה גם בעמידה, וראה עוד מה שהרחבתי בזה בתשובה ד”ה ספר תורה המוחזק בידי אדם שעומד במקומו וכו’, ומ”מ אעיר בקיצור דבתשובה שם היה נ”ל מדברי הרע”א דמש”כ הרמ”א ביו”ד שם וכן לאו דוקא, הבנתי דכוונתו של הרע”א לחלק בין גדרי עמידה מפני חכם לגדרי עמידה מפני ס”ת, אולם אחר העיון בפמ”ג הנ”ל [שהוא מקור דברי הרע”א] נראה דאדרבה בא להשוות הס”ת לחכם אלא מש”כ ד”וכן” לאו דוקא ר”ל דלא מיירי בשניהם באותו האופן דבס”ת מיירי שנח הס”ת במקומו ובחכם מיירי שלא נח במקומו ומ”מ בשניהם הדין הוא שברשות אחרת פטור מלעמוד אפי’ עדיין מהלך ובעמד במקומו הקבוע [לא לפוש] פטור מלעמוד אפי’ תוך ד’ אמות).

ולענין אם ננער לעמוד עם הס”ת ולא הספיק לעמוד עד שיניחו הס”ת אם מקיים בזה מצוה הנה מאחר דמבואר שם בש”ך סי’ רמד סק”ו דהעיקר הוא מצד היכר א”כ פשיטא שבזה מקיים ג”כ מצוה שהרי ניכר שעומד לכבוד הס”ת ואפי’ לענין הידור (באופן שרבו מוחל) מבואר ברש”י דהענין הוא שנראה שרוצה לעמוד וא”כ מצוה בודאי עשה כאן דהרי זה ניכר שרוצה לעמוד.

ולענין לעמוד קודם לכן, הנה בעצם לדעת הש”ך סי’ רמד סק”ו יש בזה איסורא כיון שמפקיע מעצמו מצוות קימה וכן במשנ”ב סי’ קכח נקט כסברת הש”ך עי”ש, אבל פשוט שאם עושה כן משום שלולא כן יעבור איסור גדול מזה (היינו שלא שלא יספיק לעמוד כלל בזמן הגבהת הס”ת) אינו עובר בזה שום איסורא במה שנעמד קודם לכן, וכן מוכח מהמשנ”ב שם והרחבתי בזה בתשובה אחרת.