בב”ר פרשה פד אות יג אי’ בזה”ל, ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן, את שלום אחיך ניחא אלא מאי ואת שלום הצאן, הדא אמר שאדם צריך לשאול בשלום דבר שיש בו הנייה ממנו ע”כ.
וכעי”ז בתנחומא (ישן וישב יג) עה”פ וירד יהודה, מה כתיב למעלה מן הענין, ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן (בראשית לז יד), וכי הצאן יודעות, מהו שלום שאמר לו את שלום הצאן, אמר ר’ אייבו צריך אדם שיהא מתפלל על מי שהוא משביר אותו, לפי שהיה יעקב משתכר מצאנו ואוכל החלב ולובש הגז, לפיכך נצרך לשאול בשלומן, לכך נאמר את שלום אחיך ואת שלום הצאן ע”כ.
ומבואר בתנחומא דענין השלום האמור כאן הוא תפילה על הדבר לכבוד הדבר כעין הכרת הטוב והבעת חשיבות לדבר שהוא נהנה ממנו.
ונראה דהנה יש מילים וביטויים שיש בהם ב’ משמעויות שונות זמ”ז המשתנים לפי הקשר המילה או הביטוי, וכאן גבי שאלת שלום ג”כ יש בו ב’ משמעויות, דיש משמעות של דרישת שלום וברכה כעין מה דתנן בספ”ט דברכות שהתקינו שיהא שואל שלום חבירו בשם ומייתי קרא דכתיב ה’ עמך ויברכך ה’, ויש משמעות של בדיקה על הדבר שהוא נקי מדאגות וצרות, ומכיון שכאן בענינינו נזכר בסמוך ב’ ענייני שלום יחד נלמד הדבר ממשמעות הכתוב או מהקישא שהם שוים ששניהם עניין של כבוד וברכה.
ויש להזכיר בזה דברי הגמ’ בקידושין ע’ לגבי שאלת שלום לאשה דמבואר בגמ’ שאסור לשאול השלום לאשה אבל על ידי בעלה ששואל שלומה אין בזה איסור ואע”פ שאין צריכה האמירה להישמע לאשה אלא לבעלה ואף אסורה להישמע לאשה אעפ”כ יש בזה כבוד לנשאל בזה שנשאל עליו, ואף לענייננו היה בזה ברכה מיעקב על הצאן כאות הכרת הטוב על הנייתו מצאן זה.
ומבואר במדרש הגדול ורבינו בחיי דשמות א’ עה”פ ויקם מלך חדש וגו’ אשר לא ידע את יוסף דכל הכופר בטובתו של חבירו סופו לכפור בטובתו של מקום, ומבואר מזה הענין דיש לאדם להכיר טובה לכל דבר שיש לו הניה דאל”כ יכשל בכפירה בטובת ה’ ואורחא שמעי’ שהיא מידה טובה להכיר בטובתו של כל אחד וכדאמרי’ בס”פ החובל בב”ק צב בירא דשתית מינא לא תשדי ביה קלא וכעי”ז בתנחומא בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן.
ומה שנזכר הלשון תפילה בתנחומא שם משום דברכה ג”כ נקראת בשם תפילה וכמו שמצינו במדרש עה”פ דבועז ברוך טעמך וברוכה את שהתפלל אותו הצדיק על אותה הצדקת וכו’.
אמנם במדרש הגדול עה”פ לך נא ראה הנ”ל נראה שהיו לפניו אז רק דברי הב”ר הנ”ל הובא המאמר דשמואל בחולין קה ע”א האיי מאן דסר נכסיה בכל יומא מרוח אסתירא ע”כ, ומשמע שהבין ענין דרישת השלום כעין דאגה ולקיחת אחריות כעין מה שמצינו שחזר יעקב על פחים וקטנים וה”ה גם כשאינו יודע שיש נזק צריך לדאוג ולבדוק.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 71
מק"ט התשובה הוא: 125200 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125200