יעוי’ בגמ’ מגילה ג ע”א שאמרו שידע יהושע שאינו שד משום שאמר כי אני שר צבא ה’, וקבלה בידינו שאין השדים מוציאים שם שמים לבטלה, ולכאורה עדיף היה להגמ’ להקשות שמא הוא אדם וכלל אינו שד.
ויתכן שהיה ניכר ליהושע בדברי אמת בטביעות עין שהוא מלאך, ולכן קיבל דבריו כדכתיב וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק, וכמבואר בגמ’ שם שהיה בזה קיום דברי המלאך, אבל עדיין הוקשה לגמ’ למה השתחוה לו, דהרי סכנה ליתן שלום לשד בלילה (עי’ בגמ’ שם) והיה לו לחוש לספק סכנה יותר (עי’ רמ”א יו”ד סי’ קטז) דחמירא סכנתא (עי’ בגמ’ ספ”ק דעירובין), ולא היה לו לסמוך על טביעות עין במקום סכנה, [ואע”פ שטביעות עין קי”ל בחולין שהוא ודאי מ”מ הוא דרגת טביעות עין אחרת של הכירות ולא טביעות עין הנזכרת כאן שהוא מענין נכרים דברי אמת], אבל למסקנא היה לו טעם ברור שאינו שד כמו שנתבאר משום שאמר כי אני שר צבא ה’.
או יתכן שראה בו דברים היוצאים מגדר הטבע ולכן פשוט היה לו שאינו אדם אלא רק או שד או מלאך.
ויעוי’ ברד”ק על הפסוק שם דמשמע בדבריו שהיה באותו מלאך דבר פלא שהופיע פתאום, וזהו שאמר עתה באתי כלומר ומזה תלמוד ראיה שאני מלאך ה’.
וברלב”ג שם נראה שדרך באופן אחר, שראה כן יהושע מלאך זה במראה ונסתפק האם הוא מראה נבואה או לא, ויש לציין דמצינו בשמואל שמתחילה כשקרא אליו ה’ לא ידע שהוא הקב”ה כמבואר במקראות בספר שמואל, ועל פי יסוד דבריו של הרלב”ג יתכן לומר דהיה במראה ובמחזה באופן על טבעי שמתחילה עדיין לא נאמר לו אם הוא נבואה או הוא משד.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 36
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 120333 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120333
תודה רבה כבוד הרב, יישר כח!