בע”ה יום ב’ לסדר בחקתי ע”ו
לכבוד הג”ר הלל גרינולד שליט”א
על מה שהקשה כת”ר בדברי הגמ’ בסנהדרין סה ע”ב, תנו רבנן מעונן, רבי שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין.
וחכמים אומרים זה האוחז את העינים.
רבי עקיבא אומר זה המחשב עתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח, לימודי ערבי שביעיות חיטין יפות, עיקורי קטניות מהיות רעות ע”כ.
ופרש”י למודי ערבי שביעיות – כלומר ערב שביעית למדין ורגילין להיות חטין יפות.
וקשה דהכתיב וציויתי את ברכתי בשנה הששית (ויקרא כה כא), וא”כ בודאי שחיטין של ערב שביעית יפות.
יעויין שם בערוך לנר שכתב, עיקורי קטניות מהיות רעות.
צ”ל דג”כ אערבי שביעיות קאי פי’ מי שעוקרים בערבי שביעיות שומרים מהרקבה דאל”כ אין זה מחשב עתים ושעות ואינן בכלל מעונן עכ”ל.
ואפשר דהטעם למ”ש שאי”ז בכלל מעונן, היינו דאם אמר סתם שחיטין של ערב שביעית נאות שרי, דהרי מפורש בתורה וכנ”ל, אלא ודאי דאמר בכה”ג, וגבי עקורי קטניות פרש”י, כלומר העוקר קטנית ואינו קוצרן שוב אינן מתליעות ואין מרקיבות.
א”כ מיירי גם הנך דערב שביעית להיות בכה”ג שתלש אותן.
עוד אפשר לומר דזה מיירי שהאדם האומר קא”ל בחו”ל או בשדה של נכרי וכל היכא דאין משמרין שביעית כהלכתה, דבכל הני לא נאמרה מעולם ההבטחה של וציויתי את ברכתי, ורק משום לתא דניחוש קא”ל.
מק"ט התשובה הוא: 119405 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119405
