שאלה
לכבוד הרב סילבר שליטא
שלום וברכה
יש לי כמה הערות על מסכת עבודה זרה ואשמח בתשובה, אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך וכו’.
א) דף סד: רש”י ד”ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.
וקשה, הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא”כ מהיכא תיתי שלא מל.
ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא.
וצריך עיון.
ב) דף סה.
אזל אשכחיה דיתיב כו’ וקיימן זונות ערומות קמיה כו’
לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.
ג) דף סה.
רש”י ד”ה של אותו הדרך – אפילו הוא מהלך ג’ ימים.
ויש לעיין מדוע כתב רש”י ג’ ימים דוקא, הרי בפשטות אין שיעור לזה והול”ל כמה ימים.
וצריך עיון קצת.
ד) דף סה: רש”י ד”ה מתני’ ידיחם – במים, ואם היו מבוקעות אסורות.
ויש להעיר מה כוונת רש”י במש”כ במים.
ומה בא לאפוקי.
וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו’ מדוע העתיק לשון מתניתין.
וצריך עיון בזה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
לכבוד מע”כ שליט”א
שלו’ רב
אבוא בזה על מכתבך אחת לאחת בזה אחר זה וכדלהלן:
א) דף סד: רש”י ד”ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.
וקשה, הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא”כ מהיכא תיתי שלא מל.
ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא.
וצריך עיון.
תשובה: קודם כל שבקיה דדחיק הוא וע”כ צ”ל דכל לאו דוקא ואין למדין מן הכללות, וכן דחוק דברי הר”ן שהעתיק פרש”י וע”כ צריך להעמיד בזה.
ועיין שו”ת אמרי יושר להגר”מ אריק ח”ב סי’ ק”ל.
והריני להביא עוד בזה מ”ש בספר ברכת שי, אע”פ שלא דקדקתי אחר דבריו וז”ל, ורש”י ד”ה הריהו כעובד כוכבים פירש דכיון דלא מל חשוד הוא וכו’ ובפשטות קאי אכולהו תנאי דרישא ואף אאחרים וקשה הא לדידהו קיבל ע”ע כל מצוות האמורות בתורה ומילה יש בה אף צד כרת ואמאי לא מל ומזה הי’ נראה דס”ל דהא דקתני הכא שקיבל ע”ע כל מצוות ר”ל כל מצוות לא תעשה אבל לא מצוות עשה ושו”ר שכ”כ מרן החז”א בסימן ס”ה אכן בתורת חיים וביד אפרים סל”ט ובביאוה”ל ס”ס ד”ש הנ”ל מבואר דהי’ פשוט להם ל”כ עכ”ל.
ב) דף סה.
אזל אשכחיה דיתיב כו’ וקיימן זונות ערומות קמיה כו’, לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.
תשובה: צ”ל שהם היו לצדדין והוא היסב את פניו.
וראיתי שבגוך הקושי המונח כאן הרגיש ר”י ענבל במאמרו [וקיצור ממנו נדפס בהמעיין 215 ודבר זה לא ראיתי בקיצור שם], אם כי מאמר הזה נכתב במיוחד לקרב התועים ולא לדידן.
ג) דף סה.
רש”י ד”ה של אותו הדרך – אפילו הוא מהלך ג’ ימים.
ויש לעיין מדוע כתב רש”י ג’ ימים דוקא, הרי בפשטות אין שיעור לזה והול”ל כמה ימים.
וצריך עיון קצת.
תשובה: במשפט הלשון כל ג’ הוא לשון ריבוי שכולל כל הריבוי כמו שכתב הגר”א על קדוש קדוש קדוש.
ובאופן אחר ראיתי בס’ ביני עמודי [אהבת שלו’] וז”ל, הא דנקט רש”י ג’ ימים נראה כי אין דרך חמר להתרחק יותר ממהלך ג’ ימים כדמוכח מהא דעונת חמרים היא אחת בשבוע [כתובות סא], ואם הולך יותר מג’ ימים חזרתו היא ג”כ יותר מג’ ימים ובשבת אי אפשר לילך, נמצא שנעדר מביתו יותר מז’ ימים ובשטמ”ק [ב”מ ע”ט ב’ ד”ה מכאן] כ’ רבנו יהונתן שמוליך רק מזונות דרך ההליכה ולא לדרך חזרה ע”כ משם.
ד) דף סה: רש”י ד”ה מתני’ ידיחם – במים, ואם היו מבוקעות אסורות.
ויש להעיר מה כוונת רש”י במש”כ במים.
ומה בא לאפוקי.
וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו’ מדוע העתיק לשון מתניתין.
וצריך עיון בזה.
תשובה: אפשר דבא למימר שיש משקין שלא יועילו להדחה, ולא עיינתי כעת בפרטי הדין.
בשאלתך השניה על דברי רש”י אפשר שבא לאפוקי מגירסא אחרת כמצוי בדברי הראשונים ובפרט בפירוש המיוחס לרש”י על בראשית רבה כנודע, אם כי לשעה לא ראיתי גירסא אחרת בזו.
בהצלחה רבה וכט”ס
***
מק"ט התשובה הוא: 119164 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119164
