השלמה למה שנתבאר דישיבה בקידוש אינה לעיכובא
יש להוסיף דבסי’ ריג ס”א דעת הרמ”א כהראב”ד שפסק כהצד בגמ’ ברכות מג ע”א דבשאר דברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה ואעפ”כ בדיעבד יוצא אף בלא הסיבה כמ”ש המשנ”ב שם סקי”ג בשם העט”ז סקי”ג, וה”ה להמחבר דבעינן ישיבה יוצא ג”כ בדיעבד בלא הסיבה וישיבה כמ”ש המשנ”ב שם סק”ה בשם המאמ”ר סק”ה וגם הגר”ז סי’ קסז סי”ז שהביא ב’ סברות בזה אם יצאו זה מזה בדיעבד נקט דהעיקר שיצאו.
השלמה לדין פת הבאה בכסנין לסעודת שבת
שעה”צ סי’ רח אות ס’, מבואר מדבריו דאחד הטעמים שא”צ לחזור אם חיסר מעין המאורע בברכת מעין ג’ הוא משום דאינו מחוייב לאכול, ואי הוה סבירא ליה שיוצא סעודת שבת גם בפת הבאה בכסנין הוה ליה לחלק ולומר דלפעמים ברכת מעין ג’ הו”ל מחוייב לאכול, ואפי’ תימא דבכה”ג חשיב קביעות וצריך לברך בהמ”ז א”כ הו”ל לפרש דהרי בסתם קובע על פת הבאה בכסנין שאין דרך לקבוע עליה אין הדין כן כמבואר בשו”ע סי’ קסח, והו”ל להשעה”צ לפרשו, והשעה”צ כאן אזיל לשיטתו במשנ”ב בכמה מקומות דמשמע שסובר שאין שייך לצאת לסעודת שבת בפת הבאה בכסנין, ובמקו”א הארכתי בדברי המשנ”ב בענין זה ובדעות עוד פוסקים.
השלמה לדין אכילת מרק בכפית אם חשיב כאכילה או כשתיה
שו”ע סי’ רח ס”ו ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות, ומבואר מכאן דעצם מה שאוכלים אותו בכף במקום בכוס אינו משנה את הגדרת הדבר משתיה לאכול, וכן מוכח כאן מכולה מילתא במשנ”ב ובהמשך דבריו מוכח כן גם לגבי עוד מינים דתליא במה שהוא נוזלי שנעשה ע”י זה משקה, וזה לאפוקי מסברת חכ”א מופלג שהזכרתי במקו”א שהורה שדבר שנאכל בכפית דינו כמאכל ולא כמשקה, ושם הארכתי במו”מ ובדעות בזה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 111
מק"ט התשובה הוא: 146404 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/146404
