הנה מכיון שאין האילן נטוע ממש תחת הענבים אלא תחת הסככה א”כ הוא שייך לדין אפיפירות בפ”ו דכלאים מ”ט ויו”ד סי’ רצו סכ”ז, ולכן זרעים כגון תבואה וירק היה אסור לזרוע שם, אבל אילנות לעיקר דין המחבר היה מותר לזרוע שם דלהמחבר בריש סי’ רצה ס”ג וכן בסי’ רצו ס”ב לענין כלאי הכרם שאין דין כלאים באילן באילן מלבד בדרך הרכבה, וכן דעת עוד פוסקים גם אחרונים, אבל לפמ”ש הב”ח והש”ך סי’ רצה סק”ב ועוד אחרונים לחשוש בא”י לדעת הראב”ד לאסור בא”י לזרוע זרעים עם זרעי אילן יש בזה פלוגתא אם הראב”ד מחמיר בב’ מיני זרעי אילן או לא, ורוב הפוסקים נקטו להקל בזה אבל יש שהחמירו בזה (עי’ מה שהובאו הדעות בזה באליבא דהלכתא על השו”ע סי’ רצה שם).
והנה לפי הצד שהראב”ד מחמיר בזרעי אילן יש לדון מה יסבור בנטיעת אילן סמוך לאילן והדין הוא שמותר דרק דרך זריעה בזרעים אסור, (גם להסוברים שהראב”ד מחמיר בזרעי אילן), וכן מבואר מהירושלמי פ”ה דכלאים שהובא בשו”ע סי’ רצו סט”ו דהאילנות המנויין שם אינן כלאים בכרם, ועי’ במעדני ארץ הל’ כלאים פ”א ה”ה סק”ט.
וכן במשנה שם מפורש דאין איסור לפרוס את האפיפירות על גבי אילן בין אילן מאכל ובין אילן סרק והוא מתיישב אם נימא דבנטיעת אילן לא אסרו כלל גם להראב”ד אבל אם נימא דהוא רק משום שמרחיק בשיעור שמותר לזרוע, א”כ צ”ב דכאן לזרוע אסור, ועוד דאפי’ בגפן יחידית צריך להרחיק ו’ טפחים ואפי’ אם נימא דמדמה לזה לזורע ב’ מיני זרעים עדיין גם בזרעים יש שיעורי הרחקה אחרים כמבואר בסי’ רצו סט”ז ואילך.
ובחזו”א כלאים סי’ ב סק”ה כתב דאפי’ לענין איסור הרכבה המוסכם לכו”ע מ”מ בנטיעה אין איסור אם השרשים מתחברים ומורכבים תחת ג’ טפחים (ולענין הרכבה שנעשתה מאיליה אחר שנתחבר השרשים ע”ע בחזו”א שם סק”ה ו’, וצלע”ע בזה לענייננו אם מתחבר אח”כ).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 82
מק"ט התשובה הוא: 126670 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126670
