האם מסיימים בברכת על המחיה גם במילים ועל הכלכלה
יש בזה ב' דעות (עי' שער הציון רח נב), ובכל אופן בשניהם יצא ידי חובה והמנהג הרווח יותר הוא לומר על המחיה בלבד, וכך מנהג הגר"א והמשנ"ב והחזו"א, ויש מנהג…
יש בזה ב' דעות (עי' שער הציון רח נב), ובכל אופן בשניהם יצא ידי חובה והמנהג הרווח יותר הוא לומר על המחיה בלבד, וכך מנהג הגר"א והמשנ"ב והחזו"א, ויש מנהג…
בדיעבד אם כבר ענו אחריו אינו יכול לומר שוב נברך אלהינו, אבל אם עדיין לא ענו אחריו יכול לחזור ולומר הנוסח בשם. מקורות: שו"ע ס"ס קצב, וע"ש במשנ"ב לענין נוסח…
מעיקר הדין השיור הוא לצורך עניים (סנהדרין צב), ולכן היה ראוי לשייר פתיתין שיש בהם כדי נתינה (שער הציון קפ ג) וראוי לתת לעני הטוב שבשולחן (שם מ"ב ג בשם…
בני אשכנז מברכים תפילת הדרך על דרך פרסה, ובני ספרד מברכים גם הגומל, והשיעור של פרסה דעת המשנ"ב וכמה פוסקים שהוא לפי מרחק ולא לפי זמן נסיעה, ונחלקו פוסקי זמנינו…
ברכת התורה מברך משום ששינת קבע בלילה היא בודאי מחייבת גם אם קם באמצע הלילה (משנ"ב הל' ברכה"ת). נטילת ידים בודאי צריך שכן אף הישן ביום כשיעור שינת קבע צריך…
הפודה אין מברך והנפדה מברך הגומל. מקורות: ראה בדרך אמונה רפ"ז מהל' מתנ"ע בשם רשב"א ואבודרהם וראב"ד כמה טעמים למה אין מברכין על הצדקה, וע"ש פ"ח ס"ק סה וסח האם…
יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום…
לא תיקנו חיוב זימון בקטן כלל [אף שיכול לזמן אם ירצה ועושה מצוה], ולענין בני ספרד הנוהגים כהמחבר יעוי' במקורות. מקורות: כ"כ הגרח"ק בתשובה (דולה ומשקה על סי' קצב) שלא…
כל שעה שקם בלילה לאחר שינת קבע מברך ברכות התורה. מקורות: מ"ב מז ס"ק כח כט.
צריך לנקות ידיו ולברך. מקורות: ראה משנ"ב סו"ס סב וסו"ס פד וריש סי' ד סק"ג. ולענין סתם ידים בשינה שאינן נקיות ראה שם סו"ס ד אות ס.
לברכה ראשונה אין שיעור דאפילו על כל שהוא יש לברך, לפי שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. מקורות: או"ח רי, א.
בעיקרון לפחות חלק מברכות השחר נתקו לומר בשכיבה, ולכן אין חובה לאומרן בעמידה, אולם לגבי המנהג הראוי בזה אם יעשה בעמידה או לא יש בזה כמה דעות, ויכול לעשות כאיזה…
החזו"א ועוד פוסקים הורו שמותר, ויש להחמיר ליטול ידיו עכ"פ באופן שיוצא ידי חובת ברכה משום ששומע כעונה. מקורות: ראה אשל אברהם מבוטשאטש פד שנטה להחמיר באופן שיוצא ידי חובת…
דעת המג"א שאם עבר שיעור עיכול צריך לברך גם ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, אולם האחרונים חלקו עליו, ולכן אם אין מי שיכול להוציא אותו בהמוציא, מעיקר הדין מותר…
דעת רוב הפוסקים שבדיעבד יצא ידי חובה גם שבירך על המחיה.
כל ברכות אלו אם ספק אם בירך או לא אינו חוזר ומברך ומכל מקום אם יש מי שלא בירך ויכול להוציאו מידי הספק עדיף שיצא ממנו, וזהו הפתרון המועדף מכל…
במקרה שנוטל ידים שוב באמצע הסעודה להמשיך בסעודה, להמשנ"ב יכול ליטול פעם אחת לשתיהם והחזו"א לכאורה חולק, ובמקרה שנוטל בסוף הסעודה בשביל מים אחרונים יש בזה מחלוקת אחרונים ולמעשה אפשר…
מסתבר שכן. מקורות: הנה ראשית כל ענין זה של כיסוי המים אחרונים אין לו מקור כ"כ מן הגמ' והשו"ע, ואינו חיוב מצד עיקר הדין, ועיין דינים והנהגות חזו"א פ"א ה"ו,…
לכאורה לא. מקורות: מכיון שהוא מדין יאותו שהוא לעיכובא כמו שנתבאר לעניינים אחרים, ראה בה"ל או"ח תכו, א. ומיהו כ' החזו"א והקה"י והגרח"ק ועוד שאפשר לברך על נר הבדלה כשיש…
א. אם המרק טחון כולו, במידה והיה טחון מתחילה קודם הבישול יברך עליו שהכל, אך אם המרק נטחן רק עכשיו לאחר הבישול, ראוי לפטור בברכות על מאכלים אחרים, ואם אין…
לא נמצאה התשובה?
אפשר לשלוח שאלה. התשובה תגיע במייל, ואם מתאים – תתפרסם גם כאן.