נראה שרצה להדגיש ענין השמטת האדם שאין אומות העולם קרויין אדם, ואע”פ שפרא אדם כן שייך לקרותם כל שאינו קורא אותם אדם לגמרי (יעוי’ תוס’ ב”ק לח ע”א ודוק), ולכך גם בכתוב נזכר הל’ פרא אדם, מ”מ רצה להדגיש הענין שאין להם צורת אדם, ואנוש אינו שם של כבוד שכן דור אנוש שבטלו חובותיהם כלפי הקב”ה (עי’ ברמב”ם בהל’ ע”ז).
יש לציין עוד מש”כ הרמח”ל בלשון לימודים שלפעמים בלשון המפואר יש שינוי מבטא בדוקא ליופי הלשון עי”ש.
יש לציין עוד דלפעמים הפייטנים שינו ל’ הפיוט בשביל החרוז וכדו’ ואין הפיוט לפני כעת לבודקו.
אחר זה כ’ אלי השואל שוב להקשות למאן דאמר דקטורה היא הגר, צ”ע מדוע בני קטורה אינם נקראים ג”כ “פרא אדם” כישמעאל, הרי לדעת רבנו עובדיה ספורנו בפירושו על התורה ההסבר ב”פרא אדם” הוא, וז”ל: פרא אדם.
פרא הוא חמור הבר אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר כאמרו ויגדל וישב במדבר ושיהיה אדם מצד אביו כאמרם ז”ל שעשה ישמעאל תשובה עכ”ל.
ואם כן גם בני קטורה הם בני הגר שהייתה שפחת אברהם אבינו וצ”ע מדוע אינם נקראים פרא אדם, עכ”ל השואל.
תשובה להנ”ל
יש חילוק בין ישמעאל לבני קטורה, דישמעאל חזי’ שנתקיים בו זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי שנעשה חמור במדבר כאמו כמו שהזכרתם מל’ הר”ע ספורנו, משא”כ בני קטורה לא מצינו שנשארו פרא כאמם במדבר.
ומלבד זה נראה דעיקר דברי הר”ע ספורנו באו לבאר פשר בשורת המלאך שהוא יהיה פרא אדם מצד שיש בו כלי להשראת וקבלת תכונות אלו ובישר המלאך להגר שיתקיים בו הדבר, אבל לא כל אחד שהוא ראוי להיות פרא אדם יהיה פרא אדם בלא המלאך.
ועוד יתכן דדוקא על ישמעאל נאמר פרא אדם שהוא חידוש שאע”פ שהוא פרא מ”מ הוא אדם שכן עשה תשובה כמו שכ’ בזה הספורנו גופיה, אבל אלו שהם רשעים ולא צדיקים כלל לא נזכר בהם שום דבר חידוש.
ויש לציין בזה עוד דאי’ בפרקי דר”א שאברהם הי’ נוסע למקומו של ישמעאל לסייעו להיטיב דרכיו, ואילו לגבי בני קטורה מצינו וישלחם וגו’ עי’ בגמ’ ריש חלק מ”ש בזה ששלחם ממנו לגמרי, נמצא דלא היה בהם צד אדם כלל שהיו מנותקים מאברהם, משא”כ ישמעאל, לכך אשכחן שעשה ישמעאל תשובה.
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.