קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com י״ב בכסלו תשפ״ז

מי שיכול להחזיר משומד ישראל בתשובה או לגייר גר ואי אפשר בשניהם מי קודם לדחות השני

נשאל: י״ז בטבת תשפ״ו קריאה של כ־4 דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר

במקרה רגיל הישראל קודם דהישראל מחוייב במצוות כבר ואם הוא משומד הרי הוא עובר איסורים קלים וחמורים בכל יום שלא שב בתשובה משא”כ הגוי קודם שנתגייר אינו מחוייב כלל במצוות וגם אמרי’ דאין ממהרין לקבל גרים וכמה דברים אומרים להם כדי שלא ימהרו להתגייר כמבואר ביבמות מז ע”א ובשו”ע יו”ד סי’ רסח ס”ב, ואמרי’ קשים גרים לישראל כספחת (יבמות שם ע”ב), ואמרי’ ביבמות שם דמטעם זה אמרי’ דאי פריש נפרוש, ואמרי’ בנדה יג ע”ב הגרים מעכבין את המשיח דקשים גרים לישראל כספחת, ואמרי’ ביבמות קט ע”ב רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים דקשים גרים וכו’, וגם גר אינו מגיע למעלת ישראל כדאי’ בפ”ד דקידושין ע ע”ב אין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל וכמתבאר ע”פ ספר הכוזרי מאמר א’ דאין גרים בכלל זה.

ואדרבה אי’ בפוסקים (פת”ש ס”ס רסח בשם רשב”ש סי’ פט) דבני אנוסים שחזרו אין מודיעים אותם מצוות קלות וכו’ כמו לגר כדי שלא יחזרו בהם, והטעם הוא משום שהם כבר מחוייבים בזה.

אולם במקרה שהישראל מורד באפקירותא והגר כוונתו לשמים שמבקש להקביל פני שכינה אינו פשוט דהישראל המשומד קודם דהרי יש אומרים דאין ערבות במשומד (עי’ ש”ך יו”ד סי’ קנא סק”ו וכפי מה שנתבאר באבנ”ז יו”ד סי’ קכו ועי”ש סי’ קט, ועי’ במשנ”ב סי’ שמז סק”ז), ומאידך גיסא גבי גרים מצינו שהזהירו שהגר שבא לשם שמים אין מזניחין אותו.

ובמכילתא ר”פ יתרו עה”פ אני חותנך [שמות יח ו] מס’ דוישמע פ”א גרסי’, ר’ אליעזר אומר נאמר למשה אני וכו’ [ר”ל אני חותנך יתרו ונצנצה ביתרו רוה”ק לרמז דבר זה לענין עצמו], אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר (ירמיה כג כג) האלוהי מקרוב אני נאם ה’ ולא אלהי מרחוק, אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו, אף אתה כשיבא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו עכ”ל.

ובפ”ב דשבת אי’ דכשבאו גרים לפני הלל להתגייר בכל מיני תנאים גיירם והטעם משום שהכיר בהם שכוונתם טהורה ורצונם להטהר לשם שמים ותנאים שלהם לא היו עיקר וכמו שהודו לבסוף על זה.

ובשו”ע ס”ס רסח אי’ דאומרים לו וכו’ כדי שיפרוש ואם קיבלו ולא פירשו וראו אותם שחזרו מאהבה מקבלים אותם ומבואר מזה דהעיקר שיקבלו מאהבה.

א”כ לפו”ר הי’ מקום לומר דיש קדימה לגר שבא לש”ש מישראל משומד שחוטא שלא בא לש”ש.

ובפרט דמשומד מורידין ואין מעלין ובגוי לא נאמר דין זה כלל ובגוי הבא להתגייר מרצון פשיטא דמעלין ואין מורידין דהרי מחוייבין לקבלו ואפי’ גר תושב מעלין ואין מורידין, א”כ בניד”ד יש מקום לומר דאף מצד דיני קדימה הגר קודם לישראל.

ומ”מ מצד המעשה יש מקום לטעון דהישראל קודם דהרי מחללין שבת להציל ישראל מן השמד כמש”כ בשו”ע או”ח סי’ שו סי”ד, א”כ דוחה ג”כ את מצוות קבלת הגר דבגיור גר לא מצינו דאמרי’ האי סברא דחלל שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה דהרי שבתות שיקיים אח”כ הם לגבי עכשיו אינו חובה שכן אם לא יתגייר לא יתחייב בהם ולא מבטלין מצוה של חובה משום כמה מצוות שאינם עכשיו חובה.

אבל הך נידון גופא יש לדון מה הדין אם כבר נשתמד, ובב”י ושו”ע שם הנידון כשירא שתשתמד, ולכאורה אה”נ גם בכבר נשתמדה ויכול להוציאה מכלל שמד א”כ שייך בזה הטעם שלא יחלל שבתות הרבה, אבל בעולת שבת שם סקי”ז כ’ דוקא בהוציאה באונס, וכעי”ז משמע בתוספת שבת סקל”ג [ועי’ מג”א סקכ”ט ופמ”ג משב”ז סק”ה], א”כ מבואר דנשתמדה אין בזה היתר לחלל שבת, וא”כ אין ראיה לענייננו.

אולם בפמ”ג שם משמע דעת הב”ח דאם תרצה להמיר ברצון מחללין וצל”ע דהב”ח גופיה מיירי בחשש שתשתמד ואולי בנשתמדה כבר מודה הב”ח אם נימא דכבר אין ערבות במשומד, ועכ”פ המשנ”ב נקט דאם פשעה ולא הי’ באונס אין מחללין עליה שבת להצילה וא”כ כ”ש בנשתמדה כבר ברצון שאין מחללין שבת להצילה [ובנשתמדה באונס אפשר דלא חשיב נשתמדה לעניננו ועי’ בשו”ע ביו”ד לענין הגדרת אנוסין].

אבל נקט המשנ”ב שדעת הא”ר דאיסור דרבנן נדחה כדי להצילה משמד ומבואר שם בשעה”צ סקמ”ו שכך דעתו להלכה ועוד מבואר מתוך דבריו שם דאפי’ אם המשומדת עומדת במריה ויש רק ספק אולי יעלה בידו מותר לחלל שבת באיסור דרבנן כדי להצילה, וא”כ לכאורה כ”ש החיוב לגייר גר שרוצה להתגייר בכוונה טהורה נדחה כדי להציל ישראל משמד אם אולי יעלה בידו להצילו כיון שהחיוב לגייר גר אינו בדרגת החיוב כשאר חיובי דרבנן כגון במקום טירחא רבה וכיו”ב והרי אפי’ איסור דרבנן נדחה כדי להציל אדם משמד וכ”ש זה.

א”כ מצד החיובים כלפי האדם החיובים כלפי הגר יתכן שגדולים יותר מהחיובים כלפי המשומד ואעפ”כ מאחר והמשומד יותר בר חיובא מצד עצמו והנזק הרוחני הנעשה על ידי אי החזרת המשומד בתשובה גדול מההפסק הרוחני שנעשה על ידי אי גיור הגר א”כ החזרת המשומד דוחה את גיור הגר.

 

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 147102קישור ישיר: shchiche.com/147102

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הערות והשגות

אין עדיין הערות לתשובה זו.

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

📈 מבוקש
מה המקור שלא להזכיר בפה מחלת סרטן👁 1,325   💬 2
❓מי שנתעכב מחמת שמירה על חולה וכיו”ב עד סוף זמן תפילה ועכשיו עומד באמצע תפילתו בסוף זמן תפילה ויכול לסיים התפילה רק אם יתפלל במרוצה מאד ולא כמונה מעות מה יעשה
⭐ פופולרי
שותפין קנו ספר יחד ואחד שילם הרוב ולאחר מכן כל אחד מהם רוצה לקנות מהשני את חלקו הדין עם מי👁 3,767
🔥 פופולרי מאודסוכה שיש בה סכך פסול ג’ טפחים וטפח ירק נאכל העומד ליבש האם מצטרפים יחד לסכך פסול לפסול בד’ טפחים👁 3,609
⭐ פופולרי
האם אפשר להיעזר בנשים לקשור ציציות לחיילים הרבים המבקשים ציציות בזמן המלחמה👁 678
❓
⭐ פופולרי
האם הכונה באל מלך נאמן בק”ש היא לעיכובא כמו בפסוק ראשון👁 719
❓אכל בורקס ואורז, ובירך על המחיה על הבורקס האם יכול להמשיך אחר כך לאכול מהאורז❓מי שלא קרע כדין כשהיה מחוייב לקרוע האם מחוייב לקרוע דוקא אותו הבגד שלא קרע קודם לכן וכבר פשטו❓ב”ב קעא-קעב❓האם יש חיוב להטיל מצוות תכלת בזמנינו מחלזון שאומרים שהתברר שהוא חלזון התכלת (עם מו”מ ברוח גדולי ישראל ועל דעתם)💬4
האם מותר להשמיע לקטן שירים כשהולך לישון וקם משנתו
📈 מבוקש
האם מותר להשמיע לקטן שירים כשהולך לישון וקם משנתו👁 2,587   💬 9
❓
⭐ פופולרי
יבמה בתולה שעיברה בהזמל”א מאח אחד האם מותרת לשאר אחין👁 756   💬 2

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).