הנה קי”ל שבתערובת רוב פוטר את המיעוט (ראה משנ”ב ר”ס ריב ובשו”ע סי’ רח ס”ז), והבה”ל ר”ס ריב הביא פלוגתת הדה”ח והחי”א אם שייך לומר טפל על ידי תערובת ומין אחד הוא רוב או חמשת המינים [לאפוקי טפל מכח דינים אחרים שיש לזה דינים נפרדים] כשהטפל ניכר בפני עצמו וספק ברכות להקל וכתב דהרוצה לצאת דעת החי”א ימעך את המין הממועט עד שלא יהא ניכר בפני עצמו.
אולם לפעמים א”א למעך כשמדובר בהרבה בהרבה חתיכות קטנות או בשבת, ובזה אמרי’ ספק ברכות להקל או יברך בפה”א על מין אחר שאינו טפל.
ואם ירצה לברך קודם לכן בפה”ע על הרוב ואח”כ על המיעוט אינו רשאי שהרי לדעת הדה”ח והבה”ל ועוד נמצא שכבר נפטר בברכת המיעוט ואינו יכול לברך שוב על דבר שכבר נפטר בברכתו.
ואם ירצה לברך קודם על המיעוט ואח”כ על הרוב נכנס בזה לכמה חששות איזה ברכה לברך דלדעת הרמ”א ס”ס ריב מברך שהכל ולדעת הגר”א מברך ברכתו הראויה לו ויש בזה עוד חששות, ועל כן כתב השעה”צ בסוף סי’ ריב דטוב שלא לעשות כן.
ואם ירצה להפריד את המיעוט לגמרי מהרוב קודם שמברך הנה בגלהש”ס ברכות לו ע”ב כתב אא”ז הרע”א שאם מברך במ”מ על קמח שבא לדבק הו”ל ברכה לבטלה דהוה כמברך במ”מ על שקדים [וקאי כהדעות דאין יוצא בברכת במ”מ על כל דבר ולא מיירי שבר בירך על העיקר דבזה תיפוק ליה שמברך פעמיים], וכעי”ז אי’ במשנ”ב (עי’ סי’ ריב סק”ה ובשעה”צ סקט”ו בשם המג”א) לגבי צנון וזית כשבא זה מחמת זה.
ובניד”ד לכאורה היה מקום לתלות נידון זה אם הטפל נחשב טפל משום שבא מחמת העיקר כקמח שבא לדבק או כצנון וזית, או שהטפל הוא טפל משום שהוא מיעוט בתערובת [עי’ במשנ”ב ר”ס ריב דהם ב’ מיני עיקר וטפל ומצינו בזה עוד גדרים], ובמקרה דנן שהטפל לא בא מחמת העיקר אלא רק מתבטל אליו משום שהוא מיעוט בתערובת לכאו’ יכול בזה לברך על המיעוט בפני עצמו אם מפרידו לגמרי קודם הברכה ומבטלו מתערובתו (אבל אם מתכוון לחזור ולערבו אח”כ לא ואם חלק מעורב וחלק אינו מעורב הנה אם נחשיב מה שאינו מעורב כאינו טפל א”כ הוא לא נפטר בברכת הרוב) וכעי”ז ראיתי בשם אחד מפוסקי זמנינו לגבי הבוטנים המצופים בשכבת עיסה.
ובשו”ת הר צבי או”ח ח”א סי’ ק כתב בשם שו”ת ארץ צבי ח”א סי’ ק דאם מברך תחילה על הטפל אי”ז ברכה לבטלה אלא ברכה שאינה צריכה וכשיש ספק ברכה יכול לעשות כן [א”ה דבספק ברכה לא אמרי’ ברכה שאינה צריכה וכבר הרחבתי בזה במקו”א], וכתב זה דלא כהרע”א הנ”ל, ולפי מה שנתבאר לעיל י”ל דאף אם מברך על הטפל אחר שמברך על העיקר מ”מ אם מפריד הטפל באופן שלא יהיה טפל כגון שאינו טפל אלא מחמת שהוא מיעוט בתערובת א”כ יכול להפרידו ולברך עליו ולמעשה צ”ע.
ושו”ר בתשוה”נ ח”ג סי’ סט דאפשר שסובר ג”כ כהחילוק הנ”ל, וכתב יותר מזה דכשהטפל טפל רק מחמת תערובת אם הקדים ואכל הטפל גם להרמ”א הנ”ל מברך ברכתו הראויה וכך צריך לצאת לפי החילוק הנ”ל.
ויש להוסיף בכ”ז שדנו האחרונים מה הגדר תערובת הפוטרת את המיעוט ואם הוא גם באופן שאוכל לפעמים המיעוט בפני עצמו, והנה לפי הצד דגם כשאוכל המיעוט בפני עצמו חשיב טפל (ויש להוסיף דגם בסלט פירות לפעמים לא ימלט שפעם אחת יהיה הטפל רוב בכפית זו אף שהוא המיעוט בכל הסלט) א”כ בניד”ד אם יאכל המיעוט קודם לכן בכפית מתוך הסלט אינו ברור דחשיב טפל, אלא אם כן יעשה איזה סימן היכר שמפרישו מן הסלט, אבל בתשוה”נ משמע דאפי’ הקדים הטפל בלבד כיון שאוכלו בפני עצמו ויתכן דס”ל דכל מה שיאכל הטפל בפני עצמו באיזה זמן אם הוא טפל מחמת שהוא מיעוט אינו נפטר בכה”ג.
תמצית הדברים, בסלט פירות כזה מעיקר הדין מברך רק בורא פרי העץ ואם ירצה להחמיר דעת החי”א ימעך את הפירות שברכתם בורא פרי האדמה או יברך בורא פרי האדמה על פרי שאינו מן הסלט, ואם קודם שבירך על התערובת יפריד ויניח הפירות שברכתם בורא פרי האדמה שלא יהיו מן התערובת רשאי לברך עליהם בורא פרי האדמה, [ואמנם הוא ברכה שאינה צריכה אבל הותר כדי לפטור עצמו מן הספק], אבל אם הוא טפל משום שבא מחמת העיקר כגון קמח שבא לדבק אי אפשר לעשות עצה זו משום שהוא ברכה לבטלה עכ”פ לפי חלק מהדעות, אבל יש מי שהורה שגם בבוטנים שיש צד שהקמח טפל יכול להפריד הקמח ולברך עליו [ויתכן ששם לאחר שמפריד ועושה מעשה שוב אין קמח זה טפל לבוטן כלל].
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 110
מק"ט התשובה הוא: 145823 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/145823