בפמ”ג א”א ריש סי’ תרל מבואר בשם הר”ן והראשונים דבכל הג’ דפנות לא מהני שתי בלא ערב.
[ולא באתי בזה לדון בדעות הפוסקים דלא בעי’ מחיצת שתי וערב כלל בסוכה אלא לדעת המג”א והמשנ”ב והחזו”א דבעי’ מחיצת שתי וערב ואילו מחיצת שתי בלבד פסולה].
וזה מבואר מדברי הגמ’ בסוכה ז ע”א דבעי’ פס ד’ בסוכה העשויה כמבוי ולא נזכר קנים פחות מג’.
וכך גם פשטות הגמ’ שם דהרי בעשויה כג”ם אמרי’ דמהני טפח שוחק וצוה”פ ומבואר בגמ’ דבעשויה כמבוי לא מהני טפח שוחק אע”ג דמיירי מסתמא גם בסוכה קטנה דיש כאן לבוד (ואפי’ בסוכה גדולה מ”מ מסתמא מיירי גם באופן שהצוה”פ היא משלמת שיעור דופן ז’ ואז יש לבוד עכ”פ לדעת השעה”צ ריש סי’ תרל בשם הלבושי שרד דמהני בכה”ג גם בסוכה גדולה).
אם כי בדוחק יש ליישב דמיירי בסוכה גדולה ובאופן שהצוה”פ אין בו לבוד כלל, וכך ע”כ יישבו המכשירים סוכה שתי בלא ערב (שהם הא”ח ובעל העיטור ועוד), ועי’ במשנ”ב סי’ תרל סק”ט דבלא”ה יש אומרים שצוה”פ צריכה להיות ד’ טפחים ולפ”ז בלאו הכי אין לבוד לצה”פ, וע”ע בזה בחזו”א סי’ עה אם הטור בהל’ מזוזה סובר כן לגבי סוכה.
אבל בסי’ עה ריש סקי”ב כתב החזו”א דבדופן ג’ מהני לבוד וצל”ע אם מיירי לגבי כל הדופן או רק לגבי הדינים שנתפרשו בגמ’ וגם צל”ע אם מיירי אפי’ בסוכה העשויה כמבוי שהדופן השלישית היא אחת מב’ הדפנות דעריבן, ובאמת בהמשך דברי החזו”א שם בדעת הר”ן מבואר דלענין הב’ דפנות דעריבן לא סגי מחיצת שתי בלבד, ויש מקום לומר דגם בניד”ד שיש ב’ דפנות כהלכתן מב’ הצדדים מ”מ בעי’ דגם הב’ דפנות דעריבן יהיו מחיצה שאינה גרועה וכן מבואר בדבריו בסוף ס”ק הנ”ל שתמה דלמה הפוסקים שהביאו הך דינא דפס ד’ לא הזכירו דתסגי בב’ קנים.
וכן מבואר עוד במש”כ החזו”א שם שכן כתבו תוס’ ז ע”א ד”ה עושה, ואולי כוונתו לתירוץ השני של התוס’ שכתבו שם דפס טפח בדופן ג’ בסוכה העשויה כעין ג”ם כשרה אבל בקנה כל שהוא מבטל ליה אוירא ומבואר מזה דשתי בלא ערב מתבטל, אבל תירוצם הראשון דבעי’ רוב דופן עדיין אינו מתרץ אם נרצה לעשות רוב דופן בלבוד דשתי בלא ערב.
ומאידך אם אכן נימא דמהני לבוד ושתי בלא ערב בסוכה העשויה כמבוי (עכ”פ להסוברים דבכל ג’ דפנות סגי בשתי בלא ערב) א”כ החומר שלה הוא דבעי’ דופן אמצעית ז’ וצוה”פ ולא סגי בד’ וצוה”פ כמו בג”ם ששם הטפח שוחק יוצר ד’ וצוה”פ [ועי’ בהערות על החזו”א שם מה שהביא בשם הריטב”א בענין חידוש הגמ’ בדין פס של דופן שלישית].
אבל כבר נתבאר דבפמ”ג וחזו”א בשם הראשונים מבואר דגם במחיצה שלישית לא מהני לבוד עכ”פ כשיש רק שתי בלא ערב.
ויש להוסיף עוד בהנ”ל דבשו”ע סי’ תרל ס”ג הביא ב’ דעות אם בסוכה העשויה כמבוי בעי’ צוה”פ ולהלכה פסק המשנ”ב להחמיר, ואם נימא דמיירי בסוכה קטנה הא בלא”ה יש לבוד על ידי צוה”פ וש”מ שגם בדופן שלישית אין לסמוך על הלבוד בלבד בסוכה העשויה כמבוי (אם כי אינו מוכרח דמיירי בסוכה קטנה אבל עי’ בסקט”ו שם מש”כ בשם המג”א רק דשם לא נזכר גדר גדולה וקטנה ובפשוטו קטנה היינו ז’ כבהרבה מקומות).
היוצא מכ”ז דהמחמירים במחיצה שלא תהא שתי בלא ערב ה”ה בדופן שלישית דבעי’ לכל הפחות פס ד’ (סמוך לפחות מג’ לדופן) שאינה מחיצה גרועה ושתי בלא ערב לא מהני בזה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 103
מק"ט התשובה הוא: 136194 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136194
