שיטת הגרי”ח זוננפלד בזמן קימה בזמנינו

במקו”א הזכרתי שיטת הגרי”ח זוננפלד שיש מקום ללמד זכות על המאחרים זמן ק”ש בזמנינו עכ”פ בדיעבד כיון שנשתנה זמן הקימה, וכתב שם דאם אין ישראל נביאים בני נביאים הם, וצ”ב דהרי אם נלמד ממנהג המאחרים שאינם מקפידים על זמן ק”ש א”כ הרי גם אינם מקפידים על זמן תפילה והרי זה לא מצינו דתליא בזמן קימה אלא בתמיד של שחר שהיה קרב בד’ שעות, ותמוה שכוונתו ליישב שהם נהגו כרבנן ועי’ בט”ז ר”ס פט סק”א.

השלמה להערה בדעת הגרי”ח זוננפלד בזמן קימה

לענין הקושיא על הגריח”ז היינו על מה שטען שיש ללמוד ממנהג העולם, וע”ז הקשיתי הקושי’ הנ”ל דהרי במנהגם לענין זמן תפילה תי’ זה לא יועיל ועי’ מש”ש, אבל לגוף דבריו כבר דנתי בכמ”ק.

השלמה לבירור זמן ק”ש בזמנינו

הנה השיטה הסוברת שבזמנינו השתנה זמן ק”ש תצטרך לנקוט שבזמן חז”ל והפוסקים לא קמו איש משנתו אחר ג’ שעות שביום, וגם בזה משמע שרק המלכים קמו ולא שאר בנ”א (והנידון אם להסתמך על מלכים או לא), והרי במתני’ דאבות פ”ג מ”י תנן ר’ דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית מוציאה את האדם מן עולם, ומבואר במפרשים דהיינו מצד שמפסידין זמן ק”ש ותפילה, (ור’ דוסא בן הרכינס קדים לכל התנאים בזמן עי’ ביבמות טו ע”א ובירושלמי ספ”ק דיבמות ואכה”מ), ומבואר שגם בזמנם היתה תופעה כזו, והיעב”ץ בספרו ההאבקות שבא לפרש דרכיו של אדם שהיה רשע כתב עליו שהעידו עליו שישן עד שעה מאוחרת שביום והפסיד זמן ק”ש ותפילה, ומסתמא שלא היה האדם היחיד שעשה כן, ועוד יש להעיר דכבר מכמה דורות אין ידוע על מי שעומד בג’ שעות שביום ומהו שיעור זה דסמכו על זה כל הראשונים ונו”כ השו”ע ללא יוצא מן הכלל אפי’ בדאורייתא אם נימא שהדבר משתנה מזמן לזמן, ושמא באמת ובקומך נמדד לפי שעת קימה של כל אדם בזמן מ”ת כעין מש”כ החזו”א לגבי טריפות, וכמדומה שבמאמרי הנדפס בקובץ מחזיק ברכה כתבתי ליישב באופן אחר דרק דבר שהוא שינוי זמן ביום המועיל לקימה משנה את הזמן קימה ומלכים עומדים בג’ שעות משום שהחמה בגובה אז (ומלכים הם אנשים העושים דבריהם עם טעם ולא ישנים הרבה מחמת עצלות גרידא, אבל זה אחד מהדברים שעושים דרך תענוג שעומדים בג’ שעות עי’ ברכות ד ע”א, וכה”ג מצינו בר”פ ערבי פסחים שאגריפס המלך אוכל בט’ שעות שביום) ולכך מלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה בתלת שעי קמייתא כמ”ש בברכות ז ע”א, אבל שאר המשנה את קימתו שלא מחמת היום לא מתחשבי’ בזה.

עוד השלמה חדשה לענין זמן קריאת שמע בזמנינו (133014)

מה שהעיר כת”ר שיש בזמנינו שקמים מאוחר יותר לענ”ד בסופו של דבר אינו שונה מזמנם שגם היו שקמו מאוחר בזמנם כמו שציינתי מהמקורות, אף אם היו פחות מזמנינו, מ”מ הדבר היה מצוי, ומאידך מלכים אף שהם מיעוטא דמיעוטא מתחשבים במנהגם ומודדים לפי מנהגם זמן ק”ש, והענין הוא לענ”ד דכל מי שיש לו טעם ע”פ מנהג ברור ומוסבר למה עומד מאוחר מחמת גינוני מלכות שהם טבועים בטבע או משום שיש לזה טעם ע”פ מהלכי החמה כמו שנתבאר (או בצירוף שני הטעמים יחד דבעי’ שיהיה מנהג ברור ומנהג שיש לו טעם ברור) הוא בכלל זמן קימה וה”ה כל אחד שיתמנה למלך יעמוד בג’ שעות ויאכל בט’ שעות (מלבד מי שבא למדרגת דוד שגם בלילה לא היה ישן מלבד כשינת הסוס), אבל מי שעומד מאוחר מחמת שאינו בן תרבות בטלה דעתו ואין זמן קימה נמדד לפי מנהג כזה ועדיין צ”ע מהך סוגי’ דברכות ט’ שציינתי.

לגבי דברי כת”ר שהמשניות על הקלעים נשנו בימי משה יש לציין שכ”כ התפא”י בזבחים פ”ה סקכ”ד ובמכות פ”ג סקכ”ג וטענתו בזבחים שם משום שכל הפרק בלא פלוגתא ועי’ מה שכתבו בזה וכבר העירו דיש שם כמה משניות שם שיש בהם פלוגתא ורק נאמרו בסתמא [ועי’ בפהמ”ש להרמב”ם בהקדמה מש”כ על פלוגתא בהללמ”מ וגם על זה כבר הקשו], ומ”מ גם טענתו שהמשנה נאמרה בסתמא לא שייכא לניד”ד דדין ג’ שעות לא נאמר בסתמא כמבואר בפ”ק דברכות מ”ב שהיא דעת ר’ יהושע.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 88

מק"ט התשובה הוא: 133014 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/133014