מה שכתב הרמב”ן ויחי שאלמלא החשמונאים אבדה תורה וכן בזוהר מה עם תורת בבל

הנה בגמ’ פ”ק דגיטין ו ע”א אי’ עשינו עצמנו כבבל לא”י לגיטין מכי אתא רב לבבל, ופי’ שם התוס’ בשם רש”י והרבה ישיבות, דרב היה גדול מכל בני בבל עי’ במגילה כב ע”א ובב”ק פ ע”א, (ועי’ חולין קלז), ומן השמים זמנוהו להיות ראש ישיבה כמבואר בשלהי יומא פז ע”ב עי”ש,.

וכן מצינו שלא נזכרו תנאים ואמוראים בשום חיבור (בין תלמוד בבלי או ירושלמי או תוספתא ומדרשים) מבני בבל עד כי אתא רב לבבל, ועד אז נזכרו רק בודדים, וגם מה דאמרי’ עלה הלל מבבל ויסדה היינו אחר שהוא עצמו עלה מבבל אז למד תורה מפני מה לא שימשתם את שמעיה ואבטליון בא”י וכדאמרי’ בר”פ אלו דברים מפני מה לא שימשתם וכו’, ושמעיה ואבטליון היו בא”י שהיו מן הזוגות כמבואר במתני’ דאבות ובפ”ב דחגיגה וכן מבואר בעובדא דספ”ג דהוריות שהיו שמעיה ואבטליון בא”י, וממילא אחר שעלה לא”י הועילה הזכות שבא מבבל ממשפחה נקיה ושלמד תורה בא”י כדאמרי’ וחד מינן דסליק להתם כתרי מינייהו דהמשפחה והמקום גורם אבל א”י לחוד עדיפא ממשפחה לחוד דחד מינייהו כתרי מינן וכדאמרי’ בב”ב קנח אוירא דא”י מחכים, ובודאי למד הלל תורה בבבל, וכן אי’ במדרש תנחומא דב’ ישיבות שבבבל אינן בטלות עד גאולתינו, ומבואר שלא בטלו גם בדורות הראשונים ועי’ במנין הדורות בסדר עולם זוטא לרב יוסף טוב עלם, אבל תורה של בני עדיפא כדאי’ בסנהדרין כד ע”א ובהרחבה בזהר חדש עה”פ עד אשר לא תחשך השמש והאור, והראיה שגם תורתן של בני בבל מרב ואילך מיוסדת על תורת א”י של רבי ור”מ מחברי המשנה ושאר תנאי ואמוראי א”י.