הענין הוא שמתחייבין כליה כיון שאין יודעין סדרי קילוס של גבוה ולכך נענשים (ראה תוס’ חגיגה יג ע”ב ד”ה מזיעתן, ואף שהלשון נטרד הנזכר בתוס’ שם אינו בהכרח ביטול גמור כמ”ש בתוס’ שם יד ע”א, מ”מ בטלי נזכר בגמ’ שם יד ע”א ומתחייבין כליה נזכר בתוס’ שם יג ע”ב.
וכן משמע ברבינו בחיי בראשית כח יב שהמלאכים הבטלים לא נשאר מהם.
וע”ע במלבי”ם (שמות כג כ) שהזכיר בשם חז”ל שאותם המלאכים נטבעים בנהר דינור, ויש להוסיף שהלשון נטרדין בגמ’ חגיגה שם נזכר באופנים אחרים לעוד שיטות לענין נהר דינור, ובתוס’ הנ”ל בדף יג ע”ב נזכר נטרדין לענין המלאכים הללו, ועי’ במלבי”ם שם עוד בהרחבה בביאור הענין.
וכן יסד הפייט ביוצר לפ’ שקלים (אז ראית וספרת) ומשהם מפארים עוד לא שונים כי בנהר דינור שחים וניתנים.
והנה מאחר שנזכר בגמ’ שאותם המלאכים נבראין מנהר דינור א”כ א”ש שכשבטלין חוזרין לשם.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 56
מק"ט התשובה הוא: 123256 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123256
