מותר.
עי’ בתשובה אחרת (לגבי הוצאת אוכל ממקפיא בשבת לצורך חול) שציינתי כמה סתירות בגדרי מכין מהמשנ”ב לכאן ולכאן והיוצא בזה שדבר שאינו מעשה כלל אלא הסתכלות בעלמא מותר אם אינו ניכר שעושה לצורך חול, ודבר שיש בו מעשה אפילו מעשה כל דהוא מותר רק אם יש בו לכל הפחות קצת צורך שבת או הנאה או תועלת לשבת, ואז מותר עכ”פ אם אינו עושה לצורך חול, וגם אם עושה לצורך שבת וחול יחד וניכר שעושה גם לצורך שבת אפשר דשרי אע”ג דניכר שעושה גם לצורך חול, וכמו שהתיר המשנ”ב בסי’ רנד לרדות הפת אם אוכל ממנ בשבת מעט (ואולי שם התיר רק בצירוף שהוא מקום הפסד, כמו ענייני הכנה אחרים שהותרו מחמת הפסד כמו שציינתי בתשובה הנ”ל לגבי מקפיא, וכמ”ש ברנד גופיה לענין נכרי לחלק מהפוסקים עי”ש, ודוחק קצת ויל”ע), ולכן אע”פ שהסתפק הגרשז”א לענין ללמוד מבחנים משבת לחול (וכמו שהרחבתי בתשובה המיוחדת לנידון זה), מ”מ ד”ת שהם מחכימים ומשמחי לב ומעיין בהם מכיון שיש לו בהם גם הנאה ותועלת לעכשיו נראה דאפי’ אם נחשיבם כמעשה קל כמו טלטול מתנור לחוצה לו שאסר המשנ”ב כשעושה לצורך חול, יש להתיר עכ”פ אם מתכוון גם להנאה ותועלת בעצם העיון עכשיו, כמו שהתיר המשנ”ב לישן בשבת לצורך חול כשאינו מפרש שהוא לצורך חול, וגם הגרשז”א הנ”ל לגבי מבחנים אפשר מה שחשש הוא רק באופן שיש חשש של שטרי הדיוטות מה שלא שייך בד”ת ואפשר דלפ”ז ד”ת שרי אף אם הצורך שהוא מכוון אליו הוא לשם מבחן בלבד.
ויעוי’ ברדב”ז ח”ב סי’ תרצ מה שדן לגבי הגהת ספר בשבת לאסור מטעם ממצוא חפצך כשבכוונתו לכתוב למחר את הגהותיו, ואפשר דבנידון דידן מודה דמותר כיון שאינו משתמש בדבר של חול עצמו לפניו.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 42
מק"ט התשובה הוא: 120913 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120913
