{בע"ה כ"ו שבט ע"ו}
כתב רש"י בשמות כ"ד י"ג, ויקם משה ויהושע משרתו לא ידעתי מה טיבו של יהושע בכאן ואומר אני שהיה התלמיד מלוה את הרב עד מקום הגבלת תחומי ההר שאין רשאי לילך משם והלאה ומשם ויעל משה לבדו אל האלהים ויהושע נטה שם אהלו כל ארבעים יום שכן מצינו כשירד משה וישמע יהושע את קול העם ברעה להלן לב יז למדנו שלא היה יהושע עמהם.
ולשון הרמב"ן ועל דעתי היה יהושע מכלל שבעים הזקנים כי אין בישראל שבעים זקנים ראויים לקרבה אל האלהים יותר ממנו וכאשר פירש משה מהם היה מלוה את רבו עד הגבול ואל תקשה עלי ממאמר רבותינו בענש הזקנים האלו בתבערה תנחומא בהעלותך טז כי יאמרו כן על כלן חוץ מיהושע לפי שהיה ראוי למראות אלהים ולכל נבואה עכ"ל.
והקשה כת"ר דגרסי' ביומא ע"ה ב' ע"ו א', דבר אחר לחם אבירים אכל איש זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל כתיב הכא איש וכתיב התם קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו, ופרש"י, זה יהושע שעלה עם משה עד תחומי ההר שנאמר שמות כד ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר סיני והמתין לו יהושע שם כל ארבעים יום שנאמר וישמע יהושע את קול העם ברעה למדנו שלא היה עמהם ושם היה יורד לו מן כנגד כל ישראל עכ"ל רש"י שם.
א"כ היאך חלק כאן הרמב"ן על פרש"י.
תשובה לא זכיתי להבין הקושיא בכאן, דהרי בגמ' ביומא לא נזכר שום טעם בדבר למה ירד לו מן כנגד כל ישראל, דאפשר הוא משום ששקול צדיק כנגד כל ישראל (עיין במכילתא דרשב"י שמות ט"ו א'), או מטעם אחר, ומנ"ל להקשות על הרמב"ן בזה מטעם שכתב רש"י.
ומה שהקשה סתירה בפרש"י שבתחילה נסתפק בזה, אינו מוכרח דשמא אח"כ סבר שהוא פי' נכון וודאי, ומצינו הרבה סתירות.
מק"ט התשובה הוא: 119372 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119372