שאלה
א.
האם יש מקור לכך שאין ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים?
ב.
האם העניין לא ללמוד קבלה כולל לימוד זוהר שיש בו כעין מדרשי חז”ל ולא נכנס לסודות העולמות העליונים?
ג.
מה ההגדרה של מי שמילא כרסו בש”ס ופוסקים שרק הוא יכול ללמוד קבלה?
ד.
מה המקור שרק מי שמילא כרסו בש”ס ופוסקים יכול ללמוד קבלה?
יעקב בלומנטל {נ”ב אין זה גיסי, אלא אדם אחר שנקרא בשם זה.
}
***
תשובה
לכבוד הרב יעקב בלומנטל שליט”א [ראה הערה לעיל]
שלו’ רב
א.
עיין בביאור הגר”א בספר ישעיה בב’ מקומות, ומה שציינתי עוד בחבורי אורח חכמים.
ב.
החפץ חיים הי’ אומר לבחורים שילמדו זוהר שיש בו הרבה מדרש, וראה מה שהביא עוד בספר תשובות הגר”ח [קניבסקי, נערך ע”י הרב גרנדש] ובהערות שם.
ג-ד.
המקור לזה עי’ ברמ”א יו”ד סי’ רמ”ו סעי’ ד’ ובביאור הגר”א שם, והגדר לזה איני יודע, ומגדולי הדורות נראה שכל אחד החזיק בזה בגדר אחר, ויש גם כאלו שנקטו כפשטות הזוהר שלפני ביאת המשיח יותרו קצת הגדרים הללו.
בכבוד רב
***
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.