{בע”ה מודיעין עילית, עש”ק פ’ חיי שרה ע”ו}
שאלה – כתב הרמב”ן ר”פ חיי שרה בטעם מה שנזכר מקום קבורת האבות, ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים ע”כ.
וקשה דהרי העיקר הוא להתפלל על קברם, עיין ברכות י”ח ב’, ותענית כ”ג ב’, שו”ע או”ח סי’ תקפ”א ס”ד.
תשובה – יתכן שנקט דבר זה משום שנוהג כל הזמן משא”כ התפילה אינה נוהגת אלא בזמן שרוצה להתפלל, או כשצריך כגון בתעניות, יתכן עוד לומר שענין התפילה על קבריהם כלולה בענין הכבוד.
אבל דוחק לומר דהרמב”ן מיירי גם קודם מ”ת שלא היו רגילין כ”כ בתפילות, דהרי הרמב”ן מיירי בטעם מה שנכתב בתורה.
וז”ל, ונכתבה זאת הפרשה להודיע חסדי השם עם אברהם שהיה נשיא אלהים בארץ אשר בא לגור שם והיחיד, וכל העם היו קוראין לו “אדוני”, והוא לא אמר להם כן שהיה שר וגדול, וגם בחייו קיים לו ואגדלה שמך והיה ברכה, ואשתו מתה ונקברה בנחלת ה’.
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים ע”כ.
מק"ט התשובה הוא: 117417 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117417