כשהגביהו ס”ת לאחר הקריאה ממתי אפשר לפתוח הס”ת השני של מפטיר או את הנביא

הס”ת השני אפשר לפתוח רק לאחר סיום גלילת הס”ת הראשון כדי שלא יעשו מצוות חבילות חבילות, והנביא אפשר לפתוח כבר קודם לכן אבל הקריאה בנביא יש להמתין כדי שהגולל יוכל לשמוע ג”כ, ולענין יהי רצון שאומרים בשני ובחמישי א”צ להמתין כלל שאינו אלא מנהג (או”ח סי’ קמז ס”ז וס”ח ומשנ”ב שם).
ולענין ההמתנה הנ”ל לגלילה נקט המשנ”ב ס”ק כה (לענין המתנה מס”ת לס”ת) דהכונה לגלילת המפה, והיינו מה שבזמנם האבנט של הס”ת היו מלבישין באופן של גלילה, עי’ מגילה לב ע”א ושו”ע שם ס”ה, אבל בסעיף הקודם בס”ק כג לענין ההמתנה להתחלת קריאה בנביא הביא המשנ”ב דבפמ”ג נקט דהכונה לגלילת הספר וסיים דמרש”י לא משמע כן, ובפשטות מה שנקט אח”כ המשנ”ב בפשיטות דהכונה לגלילת המפה הוא משום שהכריע כמו שהבין ברש”י, והוא כעין מחלוקת ואחר כך סתם, ואולי יש לומר בדוחק דבזה היה פשיטא להמשנ”ב מס”ת לס”ת שכל עוד שלא נגלל המפה עדיין הס”ת הראשון ראוי לקרות בו וממילא הו”ל חבילות חבילות, אבל צע”ק דאי משום הא הרי גם בהפטרה דהטעם שהגולל יוכל לשמוע ההפטרה כל שכן שיש להמתין עד סיום גלילת המפה, דסו”ס הרי כל שלא סיים תפקידו הרי הוא טרוד, ויל”ע.
ועי’ בפרישה דלטעם זה של רש”י דלא יתחיל ההפטרה בעי’ עד סוף הגלילה, ונראה דזהו מה שכתב המשנ”ב דמרש”י לא משמע כן, והוסיף עוד בפרישה דשאר הדעות בב”י שם בשם הא”ח אתיין דלא כפרש”י עי”ש, ואולי לכן לא שלל המשנ”ב דעת הפמ”ג לגבי הפטרה מכיון ששייך להעמיד דברי הפמ”ג כטעם הפרישה שם בדעת הא”ח עי”ש, אבל לענין ס”ת שני הוה פשיטא ליה דבעי’ גלילה לגמרי וכנ”ל.
ויש להוסיף דגלילה לגבי הפטרה מקורו מהגמ’ סוטה לט ע”ב, וגלילה לגבי ס”ת שני מקורו מהמרדכי בהלק”ט יד ע”ד בשם מהר”ם המובא בתשב”ץ קטן סי’ קפז, ולכן יתכן דב’ מיני גלילה הם, בפרט אם נימא דמרדכי ותשב”ץ למדו בגמ’ בסוטה הנ”ל כפרש”י.
אבל כ”ז רק ליישב אם נפרש במשנ”ב דגלילה לגבי ס”ת אינו בהכרח אותו גלילה לגבי המפטיר, אלא שכבר נתבאר שאינו מוכרח במשנ”ב דאפשר דתני פלוגתא בהא וה”ה להא.