כבוד הרב
שאלה קטנה, כשאומרים בכלאי הכרם שאוסר במוסיף אחד ממאתים בתבואה הכוונה שרק מה שגדל באיסור בתבואה היינו ההוספה שגדלה בכלאים נאסר או כל התבואה?
***
תשובה
שלום רב
גרסי’ בפ”ב דפסחים כ”ה א’ אמר רבי אדא בר אהבה זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסרין הואיל והיתה להן שעת הכושר קודם השרשה מתיב רב שמעיה המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור הוסיף אין לא הוסיף לא אמר רבא תרי קראי כתיבי כתיב הזרע וכתיב המלאה הא כיצד זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא עכ”ל.
ופרש”י וז”ל, זאת אומרת.
מדלא פריך הכי, שמע מינה כלאי הכרם עיקרן נאסר, אף עיקר הזריעה עצמה נאסרה, וזריעה היתה לה שעת הכושר כל ימיה עד שנשרשה וכו’: המעביר עציץ נקוב בכרם.
וזרעים בתוכו, שכבר צמחו, הוסיף הצמח בכרם מאתים, אחד מן המאתים שיש בו עכשיו, שמתחלה היו בו מאה תשעים ותשעה שיעורים כתוספת זו, ועכשיו יש בו מאתים, אסורין, לפי שאין בהיתר הראשון כדי לבטל התוספת האסור, שהערלה וכלאים אין בטלין אלא במאתים של היתר לבד האיסור, לא הוסיף מאתים, אלא פחות כל שהוא, מותר, דיש בו כדי להעלות באחד ומאתים, ובספרי יליף ליה מתרומה שעולה באחד ומאה, וכלאים שכפל את אסוריו שאסורין בהנאה, כפל את עלייתן, ודוקא נקט נקוב, דיונק מקרקע דרך אויר: לא הוסיף לא.
אלמא אין הזריעה נאסרת.
מליאה, גידולין.
הזרע, הראשון: זרוע מעיקרו.
בכרם, בהשרשה, כדכתיב הזרע משמע שאף הזריעה נאסרת, מיהו קודם השרשה כמאן דמנחא בכדא דמי: זרוע ובא.
קודם לכן, הוסיף אין, לא הוסיף לא, דכתיב מלאה.
עכ”ל.
היינו באופן שהוסיף אפילו פחות ממאתים בזרוע מעיקרו או באופן שהוסיף מאתים בזרוע ובא.
בכבוד רב
***
מק"ט התשובה הוא: 119078 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119078