אסור מכיון שהד”ת קדשו את כל הדף כמש”כ המשנ”ב סי’ מב סקכ”ג, וה”ה גליונים הוקדשו כמבואר בגמ’ פרק כל כתבי ושו”ע או”ח סי’ שלד ס”כ.
ומה שהביא במשנ”ב דעה בסי’ שלד סק”נ דעת המשאת בנימין שהתיר בגליונים היינו במקום שהדרך לחתוך עי”ש דהו”ל כאילו התנו ולא בדבר שהוא החליט מעצמו לחתוך.
ואפי’ אם תימא דמקום שמעיקרא נתייחד לתמונה שלא לד”ת אין בזה קדושה, שכעי”ז כתב הגרח”ק בדעת נוטה שמועיל לומר שיש חלק שאינו מתכוון לקדש ע”ש, מכל מקום באופן שנתייחד הצד השני לשמש את הספר פשיטא דאסור דאל”כ באיזה אופן נאמר האיסור של המשנ”ב וגם התמונה עצמה אפשר שנתייחדה לשמש את הספר.
וכ”ש אם יש ד”ת בצד השני של התמונה שאסור.
ומלבד מה שמשתמש בד”ת לצורך חול עובר בזה איסור כמו”כ במה שגוזר דברי תורה, שהרי אסור לקרוע ד”ת כמבואר במו”ק כו ע”א דהרואה ס”ת שנקרע חייב לקרוע.
וגם באופן שאינו גוזר במקום הד”ת אלא מסביב הד”ת הנה באגרות החפץ חיים סי’ פג התיר באופן זה רק כשהוא חדש ועדיין לא היה בשימוש ורק לצורך צילום להגדיל תורה ושם ההיתר הוא לגזור כל דף בשלמותו, וגם אם התנאי השלישי לא הזכיר שם שהוא תנאי להיתר (אע”ג דמיירי באופן זה) מ”מ התנאים הראשון והשני משמע שהוא דוקא באופן זה (וגם מהגרנ”ק הובא דההיתר רק בצירוף שיש בזה תנאים ולא שיש היתר לחתוך מספר, ועי’ מה שהרחבתי בזה בתשובה אחרת לענין אם מותר להדפיס בתוך ספר קודש דף עם תמונות), ולכן לכאורה באופן הנזכר אסור לגזור.
ואם להדיא ייחדו הדף מעיקרא לשם גזירת חלק ממנו וע”ז הדפיסו את הד”ת ואינו גוזר על ד”ת ממש, יש צד לומר שמותר לפמש”כ בדעת נוטה שם, ובאידך תשובה הנ”ל הרחבתי בפסקי הדעת נוטה ובשאר הדינים השייכים לזה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 90
מק"ט התשובה הוא: 132141 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/132141
