האם יש ענין לחדש מצבה ישנה לטובת המת
יעוי' בירושלמי דשקלים ספ"ב שמבואר שיש דעה שמותר מה שגבו למת בונים בזה מצבה, וכמובן שכו"ע מודו שיש בזה כבוד המת עי"ש בתקלין חדתין לבעל הפאת השלחן, וכמ"ש בתשובות הרשב"א…
יעוי' בירושלמי דשקלים ספ"ב שמבואר שיש דעה שמותר מה שגבו למת בונים בזה מצבה, וכמובן שכו"ע מודו שיש בזה כבוד המת עי"ש בתקלין חדתין לבעל הפאת השלחן, וכמ"ש בתשובות הרשב"א…
לענין נטילת ידיים כ' השו"ע סי' ד ס"י שיטול כלי של מים בימינו ויתן לשמאלו כדי שיריק על ימינו תחילה, וכ' המשנ"ב סקכ"ב בשם הארצה"ח דגם באיטר אזלי' בתר ימין…
כן הובא המנהג לענין ההנהגה בכניסת החתן והכלה לחדר יחוד שייכנס בימין תחילה (ראה שלחן העזר ח"ב סי' ס' סק"ד הערה ב', שערי הנישואין פט"ו ס"ח בהערה ופ"י סכ"ג בהערה…
על פי רוב הדיבור אינו מועיל אלא מזיק, וכדאמרי' בסנהדרין לח ע"ב ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס נכרי אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי, וכדאמרי'…
לא טוב עשה ויש להוכיחו על זה, וצריך כפרה וסליחה (עי' רמ"א יו"ד סי' רכט ס"ד).
מבלי להיכנס כאן לנידון האם מותר להדפיס תמונת אדם וכבר האריכו בזה הרבה, אבל מצד נושא זה לגופו אמנם אין איסור, מ"מ בודאי שיש בזה ענין שלא לנהוג בזיון בתמונות…
איסור זה מוטל רק על השליח ולא על בעה"ב. מקורות: יעוי' בדברי משנ"ב בסי' תע סק"ו לגבי מי שאסור לאכול מחמת שמוטל עליו מצוה דאם מסר המצוה לשליח יכול לאכול,…
הנני להקדים שמתחילה קצת חששתי לכתוב בנושא מכיון שנכתב כבר הרבה חומר בנושא, כך שאין צריך לדידי ודכוותי, ומלבד זאת לא הספקתי ג"כ לברר מה היא בדיוק המדיטציה ומה ההגדרה…
הקדמה לתשובה: כל האמור בתשובה זו הוא רק בנידון מצד החיוב ההלכתי אבל למעשה כמובן שיש לשמור החוק שלא להיתפס ולשבת במאסר וייגרם על ידי כך ביטול תורה ותפילה ושאר…
מאחר והדברים רגישים לא היה מומלץ לנגוע בהם ע"ג במה זו, אולם מכיון שכבר שאלתם לא אמנע מלומר את הנראה לי בזה. הנה על עצם ההליכה לצבא אפי' אם היה…
הנה לפי מה שמבואר שם בירושלמי מנהג ר"א שהוא בכל שנה משמע שהוא ענין בעיקר בפירות המתחדשים משנה לשנה וכמבואר במשנ"ב סי' רכה סקי"ט שבזה ניכר יותר חסדי וטובות ה'…
מסברא נראה שאין הדבר תלוי במראה עינים ממש, אע"פ שבירושלמי שם נזכר שראו עיניו, ואע"פ שבגמ' ביומא עו אמרי' שהסומא אינו שבע כ"כ ממה שהוא אוכל, מ"מ הסומא יש לו…
לפי פשוטו דברי הירושלמי נאמרו כהנהגה כללית באורח החיים שהדברים בעוה"ז נבראו בשביל ליהנות בהם בני אדם ולהכיר בהם חסדי וטובות ה' ולא בשביל להסתגף ולהמנע מהם, ובאמת יש פלוגתת…
יעוי' ביו"ד ריש סי' רפז שפתח שאין בו מזוזות ומשקוף פטור ממזוזה, ויעוי' שם בנו"כ ובאחרונים פרטי הדינים איזה פתח חייב ואיזה לא, כגון מה הדין אם יש צורת הפתח…
מנהג הרמ"א בזה מיוסד על דברי הגמ' בנדרים שבשבת שונין (היינו שלומדים עם הילדים מה שכבר למדו שלא לייגען בלימוד חדש) משום עונג שבת, וגם על מש"כ הרמ"א גופיה דמי…
בגמ' סוכה מב אי' שקטן היודע לדבר אביו מלמדו פסוק ראשון של שמע ופסוק תורה ציוה, אבל לא נזכר שם השיעור של יודע לדבר, והיה מקום לומר שהשיעור הוא כל…
דיני ואיסורי אונאת דברים לא נאמרו בגוי שכן כתיב לא תונו איש את עמיתו (וכמו שמצינו לענין אונאת ממון כמ"ש בבכורות יג ע"ב ושו"ע חו"מ סי' רכז סכ"ו והם יחד…
כך היא דרכה של תורה שכל אחד אומר מה שהוא סובר, ואם הוא סובר שמישהו אחר טועה אין צריך לישא לו פנים אפילו אם הוא רבו כמש"כ מהרא"י בתרוה"ד סי'…
יעוי' בסנהדרין מט ע"א טובים ממנו שהם דרשו אכין ורקין והוא לא דרש, ור"ל שהיה מתבקש ממנו לדרוש כן, ולהנאת עצמו לא הורה כהלכה למרות שעשה כן בטעות כמבואר שם.…
נראה שמנהגו היה כבני פולין שמהגים השורק כחיריק, וזה למדתי ממה שהיה רגיל הרמ"א לכתוב מהר"י ברין במקום במקום מהר"י ברונא, וכן מדינת ביהם במקום מדינת בוהמיה, ונראה מזה שהיה…
לא נמצאה התשובה?
אפשר לשלוח שאלה. התשובה תגיע במייל, ואם מתאים – תתפרסם גם כאן.