הוחזקה פנויה ואמרה מת בעלי בזמן מלחמה אם שייך לומר מיגו אמרה לא נישאתי מעולם

עוד תוכן קשור:

1. האם בעלי החיים במתן תורה נצטוו רק שלא להתקרב להר או שהיו צריכים לפרוש משם כל בעלי חיים שגדלו והיו שם מהלשון במשנה בב”ק נד ע”ב הפרשת הר סיני מוכח דגם מי שהיה שם קודם לכן היה צריך לפרוש משם, ובזה מתפרש גם הלשון לא תגע בו יד (שמות יט יג) וכן ונגוע בקצהו (שם יב) ומעשה נגיעה מתפרש גם בנוגע מעיקרא....
2. בענין הבטחת החזו”א לגבי השפעת כלי משחית בבני ברק בעתות מלחמה בענין הבטחת החזו”א לגבי השפעת כלי משחית בבני ברק בעתות מלחמה, אמנם כבר נכתב ונאמר הרבה, אבל מאחר ושאל כת”ר לדעתי ג”כ בענין אכתוב חלקי ג”כ. אפשר שלאו דוקא מחמת הצדיקים בעלי השם אמר כן, דהא מילתא זוטרתי היא לגבייהו, אלא משום שמרובים תלמידי בתי המדרשות העמלים בתורה וממיתים עצמם באהלה של תורה ומופלגים בחסידות […]...
3. מרים הרשעה בת בלגה אמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (סוכה נו ע”ב) מה ענין הכילוי שנרמז בענין לוקוס עי’ במהרש”א דמאחר שעל המזבח מקריבין כבשים (ובקרבנות החובה הכבש הוא התדיר ביותר והמרובה ביותר ומסתמא גם בקרבנות נדבה, ושם הזכיר המהרש”א על התמידין שבכל יום) ומאחר דזאב דרכו לטרוף כבשים לכך כשרצתה אותה הרשעה לומר שהמזבח מכלה כבשים נקט בלשון לוקוס (דהיינו זאב כדפרש”י). ענין הכילוי ממון שנזכר כאן אפשר שבכבשים בד”כ הם בבעלות […]...
4. אמרה שראתה כתם ושוב התברר שהוא צבע בעלמא וטענתה באמתלא שזה הי’ ל’מתח’ א) הנה אמתלא מהני גם כנגד שווייה אנפשיה חתיכה דאיסורא (שו”ת רמ”א סי’ ב, וכן משמע בכתובות כב ע”א והא שוויה וכו’, ועי’ בקצרה בט”ז ובבית הלל ביו”ד סי’ קפה ס”ג). ב) אולם בשו”ע יו”ד שם נזכר לגבי אשה שאמרה טמאה הייתי דאם לבשה בגדי נדה לא מהני אמתלא והטעם הביאו הנו”כ בשם הרשב”א דמעשה […]...
5. דבר שאדם הקדיש ע"י מיגו דזכי לנפשיה האם חשיב מקדיש לענין הוספת חומש איתא בנדרים דף ל”ד ב’, וז”ל, אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה להורישה לבניו מעל לפי טובת הנאה שבה ע”כ. וכתב הר”ן וז”ל, האי דנקיט לה בככר של הפקר ולא נקט לה בככר שלו שהיתה עומדת בחצרו והקדישה משום דבכי האי גוונא נטלה לאכלה לא […]...
6. ביצה ל’ ע”ב בתוס’ ד”ה עד תרי מיגו כה”ג לא אמרי’ ביצה ל’ ע”ב בתוס’ ד”ה עד, תרי מיגו כה”ג לא אמרי’, ויל”ע מנא להו, דכן איתא בגמ’ בב”מ [ט ע”ב], ולפניו שם ליתא התוספת כה”ג, אבל גם אם גרסו התוס’ כאן בגמ’ שם תרי מיגו כה”ג לא אמרי’ משמע דבעלמא אמרי’ תרי מיגו, ושמא יש לומר דמ”ש כהאי גונא ר”ל כהאי גוני דאיכא ב’ מיגו, […]...
7. במקום שיש חשמל שאינו כשר בשבת האם מותר ליהנות מן החשמל כשהחלון פתוח מטעם מיגו שהיה יכול להשתמש באור הבא מן החלון אין בכוונת הדברים דלהלן לדון אם מותר להשתמש בחשמל שאינו כשר בשבת, אלא אליבא דהאוסרים להשתמש בחשמל זה, יש לדון באופן שכבר יש אור היום מבחוץ, האם שייך לטעון שאין החשמל מועיל לו מכיון שהיה יכול להשתמש לאור החלון או דסו”ס מאחר ונהנה מאור החשמל שמשתמש לאורו הר”ז אסור. והנידון כמובן אינו בחצר שיש בה […]...
8. הנוהגים בזמן תפילה שמקפידים שרק תחילת התפילה תהיה בזמן תפילה האם מועיל לזה אף אם רק תחילת הברכות ק”ש יהיו בזמן תפילה אי אפשר. מקורות: ראשית כל עצם הענין שברכות ק”ש דינם כשמונ”ע לענין זמן אמירתם אינו מוסכם להרמב”ם והפר”ח ומשכנ”י, והוא מחודש ואין לו מקור מפורש בגמ’, וגם הרבה נוהגים שלא לחשוש לזה אפי’ לחומרא, (ויש לדון אם יש גדר מנהג בזה), ועי’ בביאור הלכה [סוף נח] שאפשר שיש להקל באונס בדיעבד, ובתשובתי הסמוכה השייכת לזה, […]...
9. לדעת המשנ”ב שיש לסיים כל התפילה בזמן תפילה מה הדין מי שהספיק רק חלק בזמן תפילה האם אותו חלק עכ”פ נחשב שהתפלל אותו בזמן תפילה או לא הנה אם נלמד מדין הספיק חלק לפני חצות וחלק לאחר חצות נראה פשוט שא”א להחשיב לדעת המשנ”ב את מה שהספיק לפני חצות כמו שהספיק חלק בזמן התפילה של בדיעבד (שהוא עד חצות) שהרי כיון שחלק מהתפילה התפלל שלא בזמנה הו”ל לדעת המשנ”ב כהתפלל חצי תפילה בלבד שלא יצא בה ידי חובתו כלל. ממילא מזה נלמוד […]...