ב”ב קס ע”א

ב”ב קס ע”א, בתוס’ ישנים ריש פרק גט פשוט (ב”ב קס ע”א), ויש מפרשים משום דלעיל פרק לא יחפור תנא (כג ע”ב) על דא אפקוה לר’ ירמיה אייתי האי פירקא גט פשוט הראוי לשגות בגיטין משום דאית ביה מילתא דעל דא עיילוה לר’ ירמיה (לקמן קסה ע”ב) עכ”ל.
בפשוטו אכן דברי הת”י תמוהים, דכמו שהערתם ר’ ירמיה היה אחר רבי שסידר המשנה, וכמו שמצינו שהיה בזמנו של רב ביומא.

ואולי מדוחק הקושיא יש לומר שכוונתם שמן השמים זמנו לרבינו הקדוש שיסדר באופן זה כדי שיתקיים וכו’, אי נמי דצפה רבי ברוה”ק וכו’ ומחמת כן סידר הפרקים באופן זה.
אי נמי ר”ל שבעלי הגמ’ הם אלו שסידרו פרק זה כאן, וזה צ”ע דהרי גם בירושלמי פרק זה נמצא כאן, וגם בתוספתא הנידונים על פרק זה הם כאן.

ושוב אכן ראיתי שכתב הגרח”ק (חידושי הגרח”ק ב”ב קס ע”א) דאולי רבי סדרו בגיטין וכוונתו לתירוץ הנ”ל האחרון, וכן בתוספות ישנים לעיל בפרק לא יחפור מצאתי הנוסח ועוד אומר ר”ת פרק גט פשוט במסכת גיטין מפני מה כתבוה בזאת המסכתא וכו’, ומשמע ג”כ שעירו במסכת גיטין, וצ”ע כנ”ל (והמגיה שם תיקן הו”ל לאתויי במסכת גיטין).
ויתכן הטעם שבת”י אח”כ בר”פ גט פשוט הובא בלשון י”מ ולא בשם ר”ת הוא מחמת הקושי’ שיש בדבר וכמשנ”ת וגם אפשר דזה הטעם שלא הובא בתוס’ שלנו.