קשה לומר הנהגה ברורה בזה כי אין כאן לא איסור ולא היתר, ומצאתי כמה אופנים שכן מזכירים את שם האב ולא שם האם, כגון כשהאם משומדת והאב חזר בתשובה יש שדנו להזכיר שם האב (עי' בספר מצות ביקור חולים סי' מג מה שדן על יסוד דברי החת"ס ר"פ תולדות אם כי שם לא נזכר שם האב אלא להתפלל בפני החולה בלא להזכיר השם כלל), וכן אחר ברית מילה מזכירים שם האב ומצאתי כתוב בשם הגר"י זילברשטיין טעם בזה כיון שהאב קיים עכשיו מצוה שהכניס בנו לברית מילה, וכן דנו הפוסקים על עוד דברים שמזכירים שם האב כגון מי שבירך אחר קריאת התורה וכן בהזכרת נשמות, ועי' בשו"ת בצל חכמה ובעוד ספרים, [ולענ"ד יתכן מאוד החילוק בזה הוא פשוט שיש תפילות קדומות שנתקנו בזמנים ובמקומות שלא הקפידו על מנהג זה להזכיר התפילה דוקא בשם האם ואחר שכבר נקבע כך לא שינו מזה], וכן נזכר בפוסקים כשאין יודעים שם האם שיזכירו בשם האב (עי' בארחות רבינו דלהלן).
ולגוף הענין באופן שידוע שהאב היה צדיק מופלג או מת על קידוש השם אם יותר טוב להזכיר שם האב משם האם, כמדומה שלא נהגו שינוי בזה שלא להבדיל בין אלו לאלו (ע"ע מו"ק כח), וגם שהנסתרות לה' אלהינו, ופעמים שהתחתונים למעלה ועליונים למטה, ואין אנו יודעים בד"כ מהי דרגת חשיבותו של כל אדם בב"ד של מעלה, ולכן אומרים קדיש על כולם י"א חודש, וגם מאחר שהובאו בשו"ת תורה לשמה סי' שצט כמה טעמים במה שמזכירין שם האם ולא שם האב, ואי אפשר לומר שכל הטעמים אינם נוהגים באב שמת על קידוש השם, ועי' בשו"ת אפרקסתא דעניא [ח"א סי' כב סק"א] שהביא סמך לזה מהזוהר [לך לך פד ע"א] וכן הביאו סמך לזה מהזוהר שמות [יז ע"ב], ולפי דבריו באמת שאין חילוק בין אב צדיק למי שאינו צדיק דבזוהר שם מיירי בבני משה שנזכרו על שם אמם, וכן לפי המהרש"ל בשבת סו ע"ב יתכן שאין חילוק בין צדיק לאחר, עי' בשו"ת אז נדברו חי"ד סי' כד.
ולכן כמדומה שלא נהגו בד"כ לחלק בזה, ומ"מ מי שרוצה להזכיר שם האב יכול להזכיר דבלאו הכי אין הפסד גדול כ"כ להזכיר שם האב בכל גוני עי' בארחות רבינו (ח"א עמ' שלג) מה שהביא בשם הקה"י בזה, וכן הובא בכלבו [סי' קמה] המובא בד"מ [יו"ד סי' שלה] נוסח תפילה לחולה בשם האב, ואם יש ענין להזכיר דוקא שם האב במקרה שידוע שהיה בדרגא גבוהה בהרבה מן האם נראה שבחלק מהמקרים אפשר לומר שיש ענין בזה, אלא שהכל לפי הענין, כגון על מה וכיצד ידוע צדקותו ועל מה וכיצד ידוע אי צדקותה של האשה וכיו"ב.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 121037 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121037
בס"ד ב' אב תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה ! ישר כח על התשובה הנפלאה! השאלה הנ"ל עלתה לי בעקבות שקראתי מה שכתב ידידי היקר יקותיאל אוהב ציון שליט"א תלמיד הרה"צ דב הכהן קוק שליט"א (טבריה), והוא הסתפק בדבר, כאשר ראה שהרב דב קוק מברך את ראש ישיבת "כסא רחמים" (בני ברק) בשם אמו ואמר בליבו שאולי כדאי לברך את הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א בשם אביו הרב מצליח שהיה צדיק וגם נהרג על קידוש ה' וכידוע. ושלחתי לידידי הנ"ל את תשובת כת"ר שליט"א, וכתב לי כמה דברים נפלאים בזה, וז"ל: ייש"כ! קראתי בכל לב ועלו לי כמה הערות חלקם מחמת דברי הרב היקר רע"מ סילבר וחלקם היו בלבי מזמן, ולאור הדברים הנ"ל יובן טפי מה שהיה מסופק בזה מרן הגר"ד קוק שליט"א. יסוד הענין בזהר עה"פ "אני עבדך בן אמתך", וכן "והושיע לבן אמתך", דמזכירים אדם ע"ש אמו בתפלה. וע' שבת סו ע"ב כמדומה דאמר אביי כל מניני [לחישות. רש"י] בשמא דאמא. ומסתמא לזה כיון הרב סילבר בציוניו. וע"ע שם סז ע"א, וגיטין סט ע"ב, וע"ז יב ע"ב, וכבר ביארו [תורה לשמה ועוד] משום דבעת צרה עדיף להזכיר שם האמא שאין בה עוון ביטול תורה ופגם הברית שהם המקטרגים הגדולים, רק דכיון שמי שמת ע"י גוי הו"ל כעין קידוש ה' [ואכמ"ל] ועכ"פ ודאי דמיתתו כפרה היא לו כההיא דסנהדרין מו סע"א כמדומה, ממילא כאן יש לצדד דאולי יש מעלה בהזכרת שם האב. ובזהר שם מקשה וכי לא הוה דוד בנו של ישי, ומבאר דמ"מ יש מעלה להתייחס אחרי האמא דאיהי ודא. [אע"ג דל"ש ספיקא דא בדוד בן ישי]. ומוכח שיש ענין דוקא באמא. [וגדר "ודאי" של אמא שנזכר בזהר אינו רק מצד חשש הידוע, אלא יש כאן סוד עמוק וברוך היודע]. וע' דעת כהן קוק (סי' קלב). ושו"ת אפרסקתא דעניא ח"ד (סי' שפה). ובס' עלי תמר (רפ"ז דיומא). ושו"ת יבי"א או יחו"ד&8230; ועוד הרבה. ונ"ל דמה שמזכירים בברית שם האב, כיון דהאשה אינה שייכת במילה וגם אינה מצווה על מילת בנה כמבואר בקידושין כט ע"א, וכיון שאינה בפרשה מתאים טפי להזכיר שם האב. ובפרט ד"ברית ותורה" חד אינון, ואשה בעזרה דאורייתא מנן. וע"ש בקידושין. עכ"ל. כל טוב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפול ת"ו