שאלה למחר שחרית

הרחבת השאלה בזה, דהנה סדר הימים הראשונים בכל שנה הוא משכו, שור, קדש, כסף, פסל וכו', ובשנה זו הסדר הוא משכו, שור, ראה אתה, קדש, כסף וכו', וכמבואר בשו"ע סי' תצ ס"ה (והטעם משום שפרשת ראה אתה כוללת בה פסל לך ולכך מאחר שכבר קראו ראה אתה בשבת אין קוראין פסל וממילא מאחרין כל יום לקרוא יום האתמול עד ב' ימים האחרונים שמשיגים אז את הסדר אחר שלא קראו פסל לך).

והנה מבואר בפוסקים בסי' הנ"ל (במהריק"ש ופר"ח ופמ"ג ובה"ל) דאם טעו הציבור ביום א' דחוה"מ וקראו מה שקורין בתאריך זה בכל שנה שהוא אם כסף במקום מה שקורין בשנה זו קדש לי יקראו למחר קדש לי.

ונשאלתי מה הדין כשיש בציבור מיעוט שקראו אתמול כדין מה יעשו הציבור אם יש לחשוש למיעוט הציבור או לא.

ולכאורה יש לפשוט ספק זה מדברי המשנ"ב בסי' קלה סק"ז שכתב בשם השער אפרים וז"ל, אם בטלו הקריאה בביהכ"נ אחת ורוב הצבור מביהכ"נ זה שמעו קרה"ת בביהכ"נ אחרת א"צ להשלים אבל אם רוב הצבור לא שמעו כלל אף על פי שיש שם בתי כנסיות אחרות שקראו שמה כדין מ"מ אותן שלא שמעו הקריאה והם רוב הצבור של ביהכ"נ זה צריכין להשלים הקריאה עכ"ל.

ומבואר מדבריו דמצד הדין אין מטילין על הציבור לקרות מה שלא קראו היחידים, וכ"ש בניד"ד שהמיעוט עכ"פ שומעים מידי בקריאה"ת ואי"ז פשוט שלא יוצאים יד"ח קריאה"ת מה ששומעים שוב מה שקראו יום אתמול כיון דסו"ס קורין מענין החג (דדוקא לכפול באותו יום אין כופלין היכא דאפשר כמ"ש בשו"ע ס"ס קלז).

והנה אם ירצו הרוב לוותר למיעוט ולקרות לאחד מן הקרואים אם כסף הרשות בידם, דהרי שניהם לכאו' מענין השייך למועד ושניהם בכלל עד שלא יפסוק המתורגמן כיון שאין רחוקין כ"כ בתורה וכמבואר בסי' קמד ס"א עי"ש, אבל אין מחוייבין מן דין הרוב לוותר למיעוט וכנ"ל.

ועי' אג"מ או"ח ח"ב סי' כג דהיחידים יכולים לחוש וכו' ואמנם שם מיירי באופן שהיחידים לא שמעו אבל אם היחידים שמעו ג' פסוקים ואי"ז בסדרא של שבת מן הדין יצאו היחידים כמבו' בסי'' קלז ס"ג ועי' גם באג"מ שם ולכן בניד"ד אין מחוייבין הציבור לטרוח לצורך היחידים כלל.

ואמנם מגוף הדברים הנ"ל של המשנ"ב בשם השער אפרים הי' מקום לחלק ולומר דדוקא התם שהציבור מבקשים לעשות כסדר ולקרוא הפרשה במנין שלא קראו אז יש כח לציבור לבקש תפקידם משא"כ בניד"ד שהרוב הציבור מבקשים לשנות מן הסדר הי' מקום לדון בזה בפלוגתת הגרי"ס והגרח"ק (עי' בשערי אמונה פאה), אבל למעשה מבואר במשנ"ב בשם השער אפרים הנ"ל דגם באופן הפוך שהיחידים לא שמעו אין בידם לכוף הציבור לקרוא אע"ג דבמנין שלא קראו בו כלל עסקי' אלא רק שמעו במנינים אחרים, ותו לא מידי.

היוצא מזה דהציבור קוראים כפי הרוב והיחידים יוצאים בזה יד"ח ג"כ ואם ירצו הרוב לקרוא לפנים משורת הדין ב' הקריאות הרשות בידם.