פתיחת הארון לסגולה

הגרח"ק (דולה ומשקה עמ' שעא) השיב שהוא בספר עבודת הקודש להחיד"א עי"ש סי' ג אות ד, וכן ציין לזה בספר לשכנו תדרשו ח"א עמ' עז, וציין שם גם בשם היעב"ץ.
יש שציינו דבר זה גם בשם הרשב"א אמנם כמדומה שאין מקור ברור לזה שדבר זה יצא מפי הרשב"א לכה"פ בכמה מאות השנים שלאחר הרשב"א.
כוונת סגולה זו שיש בזה משום מידה כנגד מידה דע"י שעוסק בפתיחה יזכה למידה טובה בפתיחת הרחם שנזכר בזה ג"כ פתיחה.
לענין ניתוח קיסרי הנה אם הנידון היה מצד לידה היה בזה כדי למעט ניתוח קיסרי שיש בזה משום יוצא דופן ואינו בכלל לידה, אבל מאחר שאין זה אלא מצד פתיחה א"כ אדרבה בזה צריך סיוע ג"כ בפתיחה,ואמנם עיקר פתיחת הרחם נאמר בו ברפ"ק דתענית (ב ע"א וע"ב) שלא נמסר ליד שליח אלא הקב"ה בעצמו ומשמע דדבר זה נאמר על פתיחת הרחם בלידה ולא על פתיחה אחרת ויש מקום לומר דגם בלידה עיקר מה שמועלת סגולה זו היא מצד שבלידה נאמר הלשון פתיחה בקרא וגם יש מקום לומר דדוקא בפתיחה שנאמרה על הקב"ה בעצמו יש להשתדל בסגולה משא"כ כאן נפתח ע"י הרופא ואם נימא דפתיחה ע"י הקב"ה היינו מה שצריך סייעתא שלא יבואו לידי טעות א"כ מאי דמי לתחה"מ הנזכר בגמ' שם שלא נמסר ליד שליח שאין השליח מעורב כלל בזה וכן גשמים נמי, אם כי בפרנסה מעורב שליח, ובספר אהל יששכר סי' פח כתב דמש"ה גם ניתוח קיסרי הוא בכלל מפתח של חיה ומש"ה לעשות הסגולה גם באופן זה, והביא דבריו בספר ויברך דוד ח"ב עמ' שנט.
אבל מאידך יש מקום לומר דסו"ס יש כאן פתיחה וגם נקראת פתיחה בלשון בני אדם, א"כ למה שלא תועיל סגולה זו בניתוח קיסרי, וכ"ש דמאחר שסגולה זו אין בה איסור אלא מצוה בלבד א"צ להמנע מזה.
וכן נדפס מכתב מחכ"א שכתב לבעל הספר אהל יששכר [תפארת צבי ח"ג עמ' קג] שהוא ג"כ מועיל ונימוקו דעיקר המנהג הוא משום שהוא עת רצון לתפילה.
היוצא מזה דשייך לנהוג בזה גם ביודע שאשתו תלד בניתוח קיסרי.