ד) דף י. רש״י ד״ה אם נשאלו – טהור ואין ב״ד יכול לטמאו כדקיימא לן כו׳ לכאורה צ״ע בכוונתו דמשמע מדבריו שב״ד רוצים לטמאו רק שאינם יכולים. והכי הול״ל טהור כדקיימא לן כו׳
פסחים י (אין בי”ד יכול לטמאו)
תגובה
ד) הערתך נכונה מאוד דלשון רש””י משונה ביותר, אבל נ””ל לבאר כוונתו כך, דהנה עיקר הטעם שבאופן האחרון בסיפא דמילתא שנשאלו שניהם בבת אחת השני טמא, אין זה מחמת שהוא אדם טמא יותר מהאדם באופן הראשון, וגם לא עשה מעשה המביא על עצמו טומאה יותר ממה שעשה האדם במעשה הראשון, אלא מה שהוא מטמא אותו הוא פסק החכם בלבד שפוסק עליו שהוא טמא, ועל זה גופא קאמר רש””י דברישא גם אם יאמר עליו החכם ואפילו בית דין של שלשה מומחים שבזה ודאי יש להם דין מעשה ב””ד אם יפסקו, מ””מ באופן זה אם יפסקו עליו שהוא טמא לא תחול עליו טומאה כלל, והטעם דכאן לא שייך פסק זה משא””כ בסיפא, והנני מקווה שתהא כוונתי מובנת בזה.
כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.